top of page
קציר חיטה web_edited.jpg

מלאכות החיטה - מן הקציר ועד ללחם

מאת כרמי ינון | אביב תשפ"ג

 

בתקופה זו של השנה, עת האביב פורץ במלוא הדרו, השדות הולכים ומזהיבים בים של שיבולים. החיטה שזרענו בסתיו עולה וצומחת בחורף ועכשיו כבר כמעט ובשלה. מלאכות החיטה מזמנות לנו הזדמנות נפלאה לחוות את החדווה שבעשיה פשוטה, טבעית, שכבר כמעט ונשתכחה מעולמנו.  במאמר הקצר שלפנינו נסקור פעילויות שונות שניתן לבצע עם ילדים בגן, החל מהקציר ועד לאפיית הלחם. נוסיף לכך מלאכות יד יצירתיות שיוכלו לקשט את הגן לקראת חג השבועות.
קציר חיטה 2_edited.jpg

הקציר

בין פסח לשבועות, סביב ל"ג בעומר אנו נוהגים לקצור את החיטה שצמחה בגינה. מכינים מראש סל גדול, סליל חוט צמר צבעוני, ומספר מגלים. (ניתן לרכוש מגל בחנויות גינון) הילדים נאספים באשכול ליד גינת החיטה. הגננת יחד עם הילדים שרה את "שיבולת בשדה" או "וחג שבועות תעשה לך ביקורי קציר חיטים". ילד, ילד מקבלים את המגל, אוספים יחדיו קבוצה של שיבולים, הילד קורא בקול "אקצור?" ושאר הילדים עונים לו "קצור!" והילד קוצר אוסף של שיבולים, אוסף אותם לאלומה ומביא לגננת. יחד קושרים את האלומה בחוט הצמר ומניחים בסל. אט אט הולך הסל ומתמלא באלומות שיבולים זהובות. 

הפרדת גרעיני החיטה

בימים שלאחר מכן הגן מתמלא עשיה רבה. תחילה יש להפריד את הגרעינים מן השיבולים. ניתן לדוש את השיבולים בשני דרכים: בתוך הגן אנו מעדיפים לקצר את הגבעול מן השיבולת בעזרת מספריים. את השיבולת ממוללים בידיים או בעזרת מערוך על קרש. את המוץ יחד עם הגרעינים אוספים לקערה גדולה. דרך שניה לדוש את השיבולים היא בחצר. שם פורסים סדין גדול, את השיבולים חובטים בחוזקה על גבי הסדין. במהרה הגרעינים והמוץ נפרדים מהשיבולת. בזהירות מקרבים את הפינות של הבד כך שכל הגרעינים נאספים במרכז הסדין ושוב אוספים את הכל לתוך קערה. 
 
מלאכת הפרדת המוץ מהגרעינים נקראת "זורה" ועיקרה הוא זריית התבואה כלפי מעלה לאחר הדישה, על מנת להיעזר ברוח להפריד בין גרגרי החיטה (הכבדים יותר) למוץ. ילדים אוהבים לזרות את המוץ לרוח על ידי נשיפה על התבואה. לוקחים את הקערה לחצר, בזהירות נושפים על גרעינים והמוץ. המוץ מתעופף ברוח כמו נוצות ואילו גרעיני הזהב נשארים בקערה. 
אלומה web.jpg
טחינת חיטה 2.jpg

טחינת גרעיני החיטה

עכשיו מגיע שיא המלאכה. את גרעיני החיטה שופכים לתוך מטחנה. מטחנת קמח ידנית מאפשרת לילדים להתנסות ולחוות כיצד הגרעינים שגדלו בגינה הופכים לקמח. הילדים מאד אוהבים לסובב את המטחנה וחשים כמה כח ומאמץ יש להשקיע במלאכה. השמחה היא רבה לראות את הקמח הלבן אט אט יוצא מן המטחנה. 

לאחר הטחינה יש לנפות את הקמח. מן המטחנה בדרך כלל יוצאים שביבי חיטה שלא נטחנו דיים. מניחים נפה מעל קערה גדולה. אליה שופכים את הקמח שמעורב בשביבי חיטה והילדים בזריזות מסננים את הקמח. את שלא נטחן דיו שופכים חזרה אל תוך המטחנה. 

את הקמח אוספים לצנצנת גדולה. יום ועוד יום, אט אט מתמלאת הצנצנת. ביום חג השבועות לוקחים את הקמח הנפלא, מנפים אותו פעם אחרונה וממנו לשים בצק. מן הבצק לשים חלות מתוקות לחג השבועות. 

בגן ולדורף אנו מלווים את מלאכות החיטה במעגל תנועה. במקום לדבר ולהבין בראש את התהליך אנו ממחיזים את התהליך בשיר, דקלום ותנועה. בכל יום לאחר המשחק החופשי הילדים מתכנסים במעגל והגננת יחד עם הילדים ממחישה את התהליך: ביחד אנחנו בדמיוננו קוצרים את החיטה. ביחד אנו אוגדים את השיבולים לאלומות, מעמיסים על העגלה ומביאים לאסם התבואה. ביחד עם הילדים אנו דשים, זורים וטוחנים את הגרעינים לחיטה. ולבסוף אנו לשים בצק, אופים את הלחם ועליו מברכים. באמצעות מעגל התנועה הילדים חווים בדמיונם ובגופם את תהליך זריעת החיטה. ההתנסות האישית בדקלום ובתנועה מסייעת לילדים להפנים את התהליך בדרך חווייתית ושמחה. 

לחם.jpg

את המלאכה הנפלאה של התמרת שיבולי החיטה לקמח מלווים סיפורים, שירים, מעגל תנועה ומלאכות יד.  

אלומות חיטה_edited.jpg

מלאכות יד בחיטה

מלאכת יד חביבה ופשוטה היא יצירת אלומות של שיבולים. לרוב יש לקצור בנוסף לגינת החיטה בגן עוד שיבולים משדה חיטה. כדאי לקצור מראש כמות כך שיהיו מספיק שיבולים לכל הילדים. לאחר קציר החיטה קשה למצוא שיבולים בשדות, כך שכדאי להערך מראש.

 

את השיבולים מקצרים לאורך של כחצי מ' ואוגדים כ- 10 שיבולים בעזרת גומייה. עם הילדים מגלגלים כדורים קטנים של חוטי צמר צבעוניים. כשהכל מוכן מכינים את שולחן המלאכה, בסל אחד סלילי צמר ובסל גדול אלומות של שיבולים. כל ילד מגלגל חוט צמר סביב השיבולת. כשהסליל מסתיים קושרים סליל חדש וממשיכים לגלגל עד שהאלומה מוקפת בחוטים צבעוניים. 

 

אריגת שיבולים

מלאכה מורכבת יותר הינה אריגת שיבולים, מלאכה זו לרוב מתאימה לילדים בוגרים. מכינים נול אריגה ברוחב של 40 על 40 ס"מ (הוראות מצורפות). את השיבולים מקצרים לאורך של נול ואורגים את הגבעול לתוך הנול. את הגבועל הבא אורגים מצידו השני של הנול. כך שבסופו של דבר השיבולים הזהובות מציצות משני קצוות האריג. מדי פעם מהדקים בעדינות את הגבעולים של השיבולת זה אל זה. 

אריגת שיבולים_edited.jpg
bottom of page