מעגל "הרועה": דוגמה מוחשית

אחת הדוגמאות המוחשיות לעבודה עם נושא האומץ היא מעגל "הרועה". המעגל מספר את סיפורו של רועה צאן השומר על הכבשים שלו מפני זאב. דרך שירים, תנועות ודקלומים, הילדים משתתפים באופן פעיל בסיפור ומגלמים את הדמויות השונות - הכבשים, הכלבים הנובחים, הזאב המתקרב והרועה האמיץ.

במעגל זה הילדים חווים דרך משחק את תחושות האומץ והפחד. הם מחליפים "כוחות נפש" שונים - פעם הם בתפקיד המפוחד, פעם המפחיד ופעם בתפקיד המגן. תנועה זו בין התפקידים מאפשרת להם לחוות רגשות שונים של פחד, דאגה, אומץ ואחריות בסביבה בטוחה ומוגנת.

סיפורים עשירים: ממחישים את רעיון האומץ

מלבד מעגל הרועה, יש מגוון סיפורים המתאימים לעבודה עם נושא הגבורה בגיל הרך:

1. שלושת      העיזים -      סיפור על שלוש עיזים שצריכות לחצות גשר עליו מתגורר זאב. בתחבולה ובאומץ הן      מצליחות לעבור את הגשר ולהגיע לשדות הירוקים.

2. העז      השקרנית     - סיפור על עז ששיקרה לבעליה ובסוף מצאה את עצמה במערה של דוב. העיניים      האדומות שלה גורמות לבעלי חיים גדולים לפחד ממנה, עד שדבורה קטנה חושפת את      האמת.

3. סיפורי      יער ואומץ     - סיפורים על התמודדות עם פחדים ואתגרים בטבע, המאפשרים לילדים לחוות דרך      הדמיון התמודדות עם מצבים מאתגרים.

סיפורים אלה מאפשרים לשוחח על התמודדות עם פחד, אומץ וגבורה בדרך עקיפה, דרך דמויות ומצבים המוכרים לילדים מעולם הדמיון והטבע.

חוויות מוחשיות ומלאכות יד

לצד הסיפורים והמעגלים, חשוב לשלב חוויות מוחשיות הקשורות לנושא הגבורה:

1. הכנת      חץ וקשת     - מלאכת יד פשוטה המתחברת לרעיון האומץ וההגנה. הילדים נהנים מתהליך היצירה      ומהתוצר הסופי, שמאפשר להם לגלם את דמות הרועה או הגיבור השומר.

2. תלבושות      פשוטות     - הכנת גלימות מבד פשוט וחגורה מחבל מאפשרת לילדים להיכנס לדמויות של      גיבורים, לוחמים או רועים. בגן ולדורף אנו מאמינים שפריט לבוש פשוט יכול      להפעיל את הדמיון בעוצמה רבה.

3. יום      יער ומדורה     - ארגון יום מיוחד בטבע, הכולל הדלקת מדורה קטנה ובישול משותף. האש מסמלת      באופן עמוק את האומץ והגבורה - להתקרב לאש, לעבוד איתה ולהשתמש בה באופן בטוח      דורש אומץ וזהירות, תכונות שחשוב לטפח בילדינו.

חיבור עדין למציאות הסובבת

בלב הגישה עומדת ההבנה כי ילדים חשים את המתרחש סביבם גם כשאיננו מדברים על כך ישירות. הם קולטים את המתח, הדאגה או הפחד שמבוגרים חווים בתקופות מאתגרות.

במקום להתעלם מכך או לחשוף אותם למידע שאינו מותאם לגילם, אנו מציעים מרחב שבו ניתן לגעת ברגשות ובתחושות דרך דימויים, סיפורים ופעילויות. כך אנו מכבדים את מה שהילדים כבר חשים, מבלי להעמיס עליהם את המורכבות המלאה של המציאות.

סיכום: להביא את הלא-נאמר דרך הדימוי

הגישה האנתרופוסופית להבאת חגי הגבורה מציעה דרך עדינה ומדויקת לגעת בנושאים מורכבים. במקום לדבר במישרין על מלחמות, זיכרון לאומי או עצמאות, הילדים חווים דרך סיפורים ופעילויות מוחשיות את אותם "כוחות נפש" - אומץ, דאגה לאחר, התמודדות עם פחד - שנמצאים בבסיס החגים.

כך, בלי מילים מפורשות על הקשיים והכאב של המציאות, ילדינו יכולים לגעת באומץ ובגבורה בדרך המותאמת להתפתחותם. הם מעבדים רגשות דרך משחק ודמיון, ובונים את היסודות הפנימיים שיאפשרו להם בעתיד להתמודד עם המשמעויות המורכבות יותר של חגי ישראל והמציאות שבה אנו חיים.