גן ילדים הוא מרחב מיוחד מאין כמוהו. מרחב של חופש המזמן משחק ויצירה, מרחב של שקט ופעלתנות גם יחד, מרחב של לב בו ילדים ואנשי חינוך יכולים להיפגש בשמחה זה עם זו. כל מרחב של חופש זקוק למסגרת שתעניק בטחון והגנה. נוכחותה האוהבת ושומרת של אמא מאפשרת לילדים צעירים לבחון את סביבתם ולהתנסות במגוון חוויות חושיות ומפגשים בין אישיים. הנוכחות השומרת מעניקה תחושת בטחון וכמו אומרת "אני שומרת עליך מכל רע, שמה לב לכל פגע ומזמינה אותך להתנסות ולגלות".

כפי שאמא השומרת ומגנה מאפשרת מרחב גילוי והתנסות, כך תכנית עבודה שנתית מעניקה לצוות החינוכי של הגן מרחב בטוח ומוגן. תכנית שכזו יוצרת את המסגרת שמאפשרת לנשות הצוות החינוכי ידיעה ברורה מה תפקיד ואחריות כל אחת לאורך סדר היום והשבוע, ובו בזמן מאפשרת גם התבוננות קדימה ובהירות לגבי המשימות החינוכיות שמהוות את התוכן הגן, כגון נושא התקופה הקרובה, השירים, הסיפורים, מלאכות היד ועוד.

חופשת הקיץ פותחת בפנינו הזדמנות להכין תכנית עבודה שנתית, כזו שתהווה מגדלור, תעניק בטחון ותכוון את העשייה החינוכית לאורך השנה כולה. מטרתו של מאמר זה להציג את המרכיבים השונים של תכנית העבודה השנתית, תוך תשומת לב לשמירה על פשטות וחיבור למשימה החינוכית בגן. כלומר, אין המטרה בכתיבת תכנית שנתית לנסח סיסמאות יפות כדי להציגן לראווה, אלא לכתוב תכנית שתשרת באופן נאמן ומשמעותי את הצוות החינוכי של הגן.

בין המרכיבים השונים של תכנית העבודה השנתית: כתיבת מטרות ו'אני מאמין' חינוכי, חלוקת אחריות ותפקידים בין אנשי הצוות, כתיבת תכנית מפורטת של תכני הגן לאורך מעגל השנה ותכנון מפורט של כל תקופה. יחד עם כל אחד מן המרכיבים יצוין הרעיון העומד בבסיסו ולאחר מכן דוגמא מעשית. מטרת הדוגמא לשמש השראה והזדמנות ללמידה מן העשייה של גנים אחרים. אתן מוזמנות לקחת את הדוגמאות ולהתאים אותן למרחב החינוכי הייחודי שלכן.

כאמור, מטרת תכנית העבודה השנתית היא לספק מסגרת ברורה לכל השותפים לעשיה החינוכית בגן. ככל שהצוות החינוכי יהיה מחובר לאותו 'אני מאמין' החינוכי ובו בזמן שותף לתכנון המפורט של העשייה היומיומית שמתרחשת בגן, כך הצוות יפעל בהרמונה, שותפות ומחויבות גדולה יותר. על כן אנו ממליצים לצוות להתכנס יחד לכתיבת תכנית העבודה השנתית. יחד עם זאת, הזמן והפניות של אנשי הצוות השונים מוגבל ועל כן לרוב לא ניתן לשבת יחדיו לכתיבת התכנית מ- א' ועד ת'. לכן נציע לחלק את העבודה כך שמרכיבים מסוימים יגובשו על ידי מובילת הגן ולאחר מכן יובאו בפני כלל הצוות לגיבוש ועיצוב משותף. בצורה זו הבסיס העקרי יוכן מראש ובו בזמן יינתן מקום לכל אנשי הצוות להיות שותפים לניסוח תכנית העבודה השנתית.

חשוב לזכור כי מטרת תכנית העבודה השנתית להתוות כיוון ודרך: לחלק את התפקידים, לתכנן קדימה את העשייה החינוכית, ובו בזמן לאפשר גמישות ויצירתיות כלפי המציאות המשתנה. בשנים האחרונות חווינו על בשרינו עד כמה המציאות שברירית והפכפכה. תקופת הקורונה לימדה אותנו שעלינו להיות מסוגלים להתאים את עצמינו ואת העשייה החינוכית בגן לדרישות משתנות ומצבים בלתי צפויים ולא מוכרים. מטבע החיים, המציאות מזמנת לנו חוויות בלתי צפויות וכמחנכים עלינו לפתח יכולת להיות בקשב להזדמנויות ולבצע את ההתאמות הנדרשות. על כן תכנית העבודה השנתית מהווה סוג של פיגומים: מבנה יציב מצד אחד, אך גמיש ובעל יכולת התאמה מצד שני. עלינו לשים לב בעת כתיבת תכנית העבודה ובמיוחד במהלך יישומה לאורך השנה לכך שמתאפשרת גמישות והתאמה על פי צרכי כל השותפים לעשיה החינוכית.

מרכיבי תכנית עבודה שנתית

'אני מאמין' ומטרות חינוכיות.

מאפיינים התפתחותיים של קבוצת הילדים בגן.

יעדים מעשיים שנובעים מתוך המטרות החינוכיות ומאפייני קבוצת הילדים.

חלוקת אחריות ותפקידים בין אנשי הצוות במהלך סדר עבודה שבועי.

תכנון שנתי הכולל מועדי ישיבות צוות, פגישות עם הורים, אסיפות הורים, מסיבות, ימי הולדת.

תוכן במעגל השנה: טבלה עם פירוט מצומצם של התוכן בחגים ועונות, שירים, סיפורים, מלאכות יד, מעגלי תנועה, מאכלים, פינות טבע, טיולים.

תכנון מפורט של כל תקופה (כחודש) לאורך השנה: עשיה ייחודית בעונות וחגים.

להלן יוסבר בקצרה על כל אחד מן המרכיבים בצירוף דוגמאות מוחשיות מהעשייה בשטח.

בסיום המאמר תוכלו למצוא תבנית לתכנית עבודה ובנוסף תכנית עבודה לדוגמא.

1. 'אני מאמין' ומטרות חינוכיות

רבי נחמן אמר: "הכל הולך אחרי ההתחלה", אם ההתחלה טובה, ברגל ימין, אז הכל הולך טוב. אבל אם ההתחלה לא טובה – הכל הולך עקום. מטרת ניסוח "אני מאמין" ומטרות חינוכיות היא ההזדמנות לעצור ולבחון מה עומד בלב העשייה החינוכית שלנו. לרגע אחד לעצור את הפעולה האוטומטית ולהתבונן מהו החזון החינוכי שלנו, מה המטרה שעומדת לנגד עיננו. האם אנו מבקשים לחנך ילדים לבריאות, יצירתיות והתפתחות הרמונית או שאנו מבקשים לרצות את הסביבה והמטרות שהיא מציבה עבורנו. ככל שנדייק ונזקק את המטרות האישיות שלנו והמטרות המשותפות שלנו כצוות חינוכי כך נקבל את הכח להתמודד עם האתגרים שיגיעו לפתחינו.

הצבת מטרות תאפשר לנו בהמשך לנסח יעדים ברורים לעשיה החינוכית. כך לדוגמא: אם אחת המטרות שלנו היא עבודת צוות הרמונית תוך שותפות והדדיות אזי אחד היעדים שלנו למשך השנה עשוי להיות פגישות צוות תדירות בהן נעמיק ונדייק את עבודת הצוות. מטרות מתייחסות לתוצאה הרצויה כגון קשר מיטיב עם הורים, חינוך איכותי לילדים, עבודת צוות הרמונית וכו'. לעומת מטרות יעדים מתייחסים לצעדים קונקרטיים שיש לנקות כדי להגיע אל המטרה. לדוגמא פגישות תדירות עם הורים, ישיבות צוות תדירות, תכנון תוכן חינוכי איכותי וכו'.

ככל שהמטרה ברורה ומשמעותית כך נקבל את הכח לבצע את היעדים שנציב לאור המטרה. פעמים רבות אנו כחברי התרבות הישראלית רצים לשלב היישום ושוכחים להניח את היסודות שמעניקים יציבות לבניין כולו. מאד מפתה להזדרז לכתוב תכנון שנתי לתוכן וחלוקת תפקידים מבלי להתעכב על כתיבת מטרות ובחינה משותפת שלהן כצוות. אנו ממליצים להשקיע את הזמן הדרוש, שאינו צריך דווקא להיות ממושך מאד, להצבה משותפת של מטרות חינוכיות.

2. מאפיינים התפתחותיים של קבוצת הילדים בגן

כשם שכתיבת 'אני מאמין' ומטרות חינוכיות מאפשרת לנו לבחון לעומק את העומד בבסיס החינוך אותו אנו מבקשים להנחיל בגן, כך בחינה של המאפיינים ההתפתחותיים של קבוצת ילדי הגן מאפשרת לנו להניח את התשתית לעשיה החינוכית עצמה. כל חינוך אמיתי יוצא מתוך ראיה מפוקחת ועמוקה של השלב ההתפתחותי בו נמצא כל ילד וילדה וקבוצת הילדים השלמה. ככל שנזהה את המאפיינים ההתפתחותיים כך נוכל לדייק את המקומות עליהם עלינו לתת דגש למען תמיכה בהתפתחותם של הילדים. כך לדוגמא אם נאפיין את היכולת המוטורית של הילדים נוכל בהמשך לבחור את מלאכות היד שיאתגרו אותם במידה הנכונה, בצורה שתרחיב ותשפר את המיומנות המוטורית ובו בזמן לא תיצור תסכולים והימנעות על רקע כשלון וחוסר מסוגלות בביצוע.

בבואנו לאפיין את השלב ההתפתחותי של קבוצת הילדים בגן נוכל להיעזר במרכיבים השונים של נפש האדם: גוף האדם הכולל את מערכת החושים ויכולת התנועה והוויסות, רגשות ויכולת חברתית, והן התפתחות קוגניטיבית-שכלית. כמבוגרים אנו מתפתים לשים את הדגש על ההתפתחות הרגשית-חברתית והקוגניטיבית, אך מנקודת מבט של חינוך ולדורף דווקא ההתפתחות הגופנית-חושית מוטורית מהווה מפתח להבנה ותמיכה בשלב ההתפתחותי של ילדים צעירים. הגוף הפיסי מהווה את התשתית לחיים וככזה כל פעילות מורכבת כגון רגש וחשיבה נשענת עליו. כמאמר המפורסם 'נפש בריאה בגוף בריא', כך הזנת החושים, טיפוח מיומנויות מוטוריות ותשומת לב לתזונה ותהליכי החיים יכולים לתמוך מאד בטיפוח ביטחון עצמי ויכולות קוגניטיבית.

חשוב לזכור שאפיון השלב ההתפתחותי של הילדים כמו גם כל אחד מן המרכיבים של תוכנית העבודה השנתית נועד לשרת את הצוות החינוכי. אין המטרה לכתוב עבודה סמינריונית בנושא התפתחות הילד, אלא לציין בכמה משפטים קצרים וברורים את הראיה המפוקחת של הצוות את השלב ההתפתחותי בו נמצאים ילדי הגן. ראיה זו תוביל בקלות לבחירה של תכנים חינוכיים מיטיבים ומותאמים לקבוצת הילדים. תכנים שנועדו לשרת את התפתחותם של ילדי הגן במקום לשרת את הצורך בהישגיות או יצירת רושם על הורים ואנשי חינוך אחרים. בעוד שבמקומות מסוימים עשויה להתפתח הישגיות בלתי מאוזנת בתחום שכלי-קוגניטיבי כך לעיתים בגני ולדורף נוצרת הישגיות בלתי מאוזנת בתחום מלאכות היד. אמנם יש ערך רב במלאכות יד מושקעות ואסתטיות אך יש לשים לב שאלו אכן מותאמות ליכולות ולצרכים ההתפתחותיים של ילדי הגן.

3. יעדים מעשיים

מטרת כתיבת יעדים מעשיים היא ניסוח בהיר של הפעולות שיש לנקוט בהן בפועל על מנת ליישם את המטרות החינוכיות והן בחינה של הכלים המעשיים לתמיכה בשלב ההתפתחותי של הילדים. על כן היעדים צריכים להיות ספציפיים ופשוטים להבנה וליישום. כך לדוגמא מטרה חינוכית עשויה להיות 'טיפוח קשר מיטיב עם הורים' ואילו היעד המעשי הנגזר ממטרה זו עשוי להיות 'קיום פגישות אישיות תדירות וממושכות עם הורים לשם שיתוף והעמקת הקשר'. כתוצאה מהצבת ייעד זה נבחן היכן נוכל לסמן לאורך השנה זמן לשיחות אישיות ארוכות. במקום לקיים מרתון של פגישות אישיות או לחלופין פגישות אישיות על רקע משברים אנו מציעים לתכנן מראש בין סוכות לפסח זמנים קבועים לשיחות אישיות. לדוגמא ניתן לסמן פעם בחודש שיחה אישית עם ארבע משפחות. את מועדי הפגישות ניתן לפרסם במסמך משותף שבאמצעותו יוכלו הורים להשתבץ לשיחות במועד שנוח ומתאים עבורם. בדרך זו אנו הופכים מטרה חינוכית של טיפוח קשר עם הורים, לייעד מעשי של תכנון מראש של מועדי פגישות ובהמשך ליישום בפועל בצורה הרמונית ומיטיבה. בדרך דומה עלינו לבחון כל מטרה לגופה ולהציב ייעד מעשי שנגזר ממנה.