הורות בחוסר ודאות
עפרית קלס
מאת
22.8.25
256
מגיעים אליי בתקופה האחרונה הרבה הורים שמבקשים לעזור להעניק לילדים שלהם חוויות של ביטחון. ומספרים על תגובות קשות וקיצוניות למצבים של חוסר ודאות.
צורך בוודאות הוא אחד המרכים האנושיים הכי בסיסיים. אחד משיטות העינויים הידועות היא לגרום לאדם לחיות ללא שגרה ולא יכולת לצפות שום אירוע שקשור לחייו.
וכמובן שבשנים האחרונות רבות מבעיות ההתנהגות שאנחנו רואות קשורות בעומק לצורך בוודאות, בשליטה, במציאות שניתנת להבנה, לחיזוי לצפות אותה מראש.
רובנו מבינים את הצורך הזה, ומשתדלים לתת לו מענה בבית שלנו, על ידי יצירת מציאות ברורה, שחוזרת על עצמה ויש בה עוגנים קטנים. כמו: טקס קבוע לפני השינה, בקימה, באכילה וכו. אני רואה שוב ושוב כמה הכנסה עוגנים של ודאות יוצרת שינוי אצל הילד עוד לפני שטיפלנו בהתנהגות הקשה..
אבל…. לפעמים אין לנו ודאות לתת לילדים שלנו. זאת תחושה קשה. לי אישית היא כמעט בלתי נסבלת. אני שואבת הרבה ביטחון ןיכולת כהורה מהידיעה: לדעת מה קורה עכשיו,למה הילד שלי זקוק, לדעת שאני נותנת לו כל מה שאפשר. ולצערי זה לא תמיד לא מתאפשר.
לפעמים זה חוסר ודאות קטן. לא יודעים מה נעשה היום, מה התוכניות לקייץ, באיזה מסגרת נהיה בשנה הבאה. לפעמים זה קושי לתכנן תוכניות לטווח ארוך, שהרבה מאיתנו חווים כרגע. לפעמים זה תחושות מעורפלות כלפי העתיד. או פשוט גורמים במציאות שאינם בשליטה שלנו.
ולפעמים גם הוודאויות הגדולות בחיים מתערערות: נורמות של טוב ורע. אמונות שהחזקנו, ערכי בסיס שמתערערים. גבולות והגדרות שבתוכם ניווטנו את עצמנו. מוסדנות או אנשים שסמכנו עליהם. ויותר מהכל - הידיעה שאני יכולה להשפיע על המציאות בכיוון שאני רוצה שהיא תלך אליו.
השנה התחושות האלה מתעצמות, וגם הרגישות לנושאים האלה עולה. אנחנו מתרגלים לחיות עם הרבה סימני שאלה. עם הבנה שהמציאות לא תמיד תספק לנו תשובות, וממש לא ניתנת לצפיה….
ואז אני מנסה לשאול:
מה יש לנו לתת לילדים שלנו כשאין לנו ודאות לתת להם? איך עוזרים לילד לחוש ביטחון, כשאין ביטחון בעולם הגדול שבחוץ?
האם עלינו להמשיך ולהדגיש את כל הדברים שעדיין אפשר להישען עליהם? את מה שנשאר בטוחים גם כשיש חוסר ודאות? או דווקא להפך- ללמד את הילד להפחית הישענות והאחזות? ולנסות לעזור לו לפתח חוסן פנימי שנזקק פחות לביטחונות מבחוץ.
למה זקוק מאיתנו ילד כדי לגדול מתפקד היטב בתוך עולם של חוסר ודאות? לאיזה יכולות וערכים אנחנו רוצים לכוון אותו?
בקליניקה אנחנו מנסים לעזור בכל הכיוונים:
יש לנו כלים לייצר ודאות בתוך החיים של הילדים שלנו, אפילו בדברים קטנטנים. נייצר ודאות על ידי כל דבר שחוזר על עצמו. יש לנו יכולת לייצר ודאות על ידי הדגשת הקשר והיחד, שנשאר בכל מצב.
ויש לנו כלים חשובים לתיווך נכון של מצבי חוסר ודאות. היכולת לגעת במצב של חוסר ודאות, להכיר בו לדבר עליו היא משענת.
לאחרונה פגשתי ילדה שמתמודדת עם חוסר ודאות גדול שאינו בשליטת המשפחה. חיפשתי איך לעזור לה וכתבתי להם סיפור. נזכרתי בתמונה יפיפיה שקראתי בספרו של טום בראון "דרכו של גשש". הוא כותב על ציפור הירגזי. בזמן של סערות גדולות בטבע, כל החיות מסתתרות, אבל הירגזי דווקא יוצא לעוף בלב הסערה, ומשמיע קריאה מאד מיוחדת.
הוא כותב: "כאילו לספר לנו שמי שמסתתר מסערות מחמיץ את הרגעים הכי יפים של הטבע. הרגעים בהם נוצר שינוי".
הרגעים בהם אנחנו עומדים חסרי אונים מול מציאות שלא בחרנו- הם גם רגעי מפתח. אנו נאלצים לצמוח ולגלות יכולות שלא הכרנו בתוכנו. אנו נאלצים להתרסק, ומתוך השבר לגדול.
בסיפור שכתבתי אני מנסה להציע שאחד הכלים החשובים להציע לילדינו בתקופה זו הוא התמסרות לחוסר ודאות. או לפחות הסכמה לפגוש אותה, עם פחות חרדה.
הסכמה לצוף בתוך נהר החיים הנפתל והלא צפוי. ישנן תרבויות בהן מלכתחילה היתה פחות ציפיה לשליטה על המציאות. אצלנו, עם הקדמה יש לנו ציפיה גבוה מאד לבטחון, והמון חרדה כשהוא לא ניתן לנו.
ילדים בכל מקרה חווים הרבה פחות שליטה על החיים שלהם מעצם היותם תלויים במבוגר. ואני פוגזת המון ילדים שנאבקים כרגע כדי להשיג שליטה, כמעט בכל מחיר ובכל דרך.
אני רוצה להציע שתפקידנו כהורים הוא לפעמים ליידד אותם עם האפשרות של חוסר וודאות, לספר לכם שהחיים כולם מורכבים מרגעים של שליטה ושל חוסר שליטה. שיש דבר גדול יותר משליטה שלנו, אני קוראת לו נהר החיים. וההתמסרות אליו מולידה הרבה הפתעות, חיוביות ושליליות גם יחד.
ילד נרגע גם כשהכל צפוי וברור, אבל גם כשהוא מבין שלא הכל בידיו. שיש בטחון שאינו מושג על ידי שליטה, אלא על ידי התמסרות.
כמובן זה ריקוד של איזונים עדין מאד, וכדאי לעשות את החיפוש אחר האיזונים האלו לאורך מסע ההורות ביחד….
עפרית קלס, עו"ס, מטפלת בהורים וילדים בהתמחות בקשיי ויסות, מלווה פדגוגית ברוח וולדורף.
לקריאת הסיפור המרפא לחוסר וודאות: "הירגזית שחמדה לאהוב סופות" מאת עפרית קלס
עפרית קלס עובדת סוציאלית, גננת ולדורף, מלווה צוותים חינוכיים
רוצים להמשיך לקבל מאמרים מעוררי השראה ולקבל רעיונות ייחודיים ומעשיים לחינוך ילדים צעירים? הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו ותקבלו את כל המאמרים החדשים ישירות למייל שלכם.
הירשמו לניוזלטר החודשי >>