


ללמד סליחה בגיל הרך
עפרית קלס
מאת
11.10.24

256
בימים האחרונים אני מקיימת לא מעט דיונים עם גננות והורים על הדרישה או הבקשה שלנו אל ילדים בגיל הרך לבקש "סליחה". מבוגרים רבים חשים כי יש בכך משהו מלאכותי, מאולץ ונוקשה, שאין מאחוריו הבנה או לקיחת אחריות על הפגיעה. אני רוצה להציע כאן זווית הסתכלות קצת אחרת וראיה יותר מורכבת על חשיבות הסליחה.
חשיבות הסליחה בתקופה הזו
ילדים בגיל הרך אינם יכולים או אמורים לחוש את האחר, ואת הכאב שהם גרמו לו. אין להם תודעה נפרדת של "אני" ו"אתה", ובטח שאין יכולת להבין מה "אתה" מרגיש, בגלל מה ש"אני" עשיתי. ובכל זאת, בתוך תרבות בה נורמות של פגיעה באחר הולכות ומקצינות - חשוב ללמד לבקש סליחה וגם לסלוח. זה מפתח ענק ליצירת ריפוי חברתי.
אל מול תופעות גוברות של נפרדות, ניכור ואלימות גואה ביחסים, הולכת ונעלמת אצלנו התחושה, שכל ילד נולד איתה- ידיעה עמוקה שכולנו רקמה אנושית אחת. גם אנחנו עדיין זוכרים את זה - בעצם, מתחת לכל המחלוקות והאמונות. אבל… לא זוכרים את זה כשקוראים התלהמויות ברשתות החברתיות. מרגישים את זה בכל פעם שנפגשים באופן קהילתי, ומרגישים את זה הכי חזק כשתמודדים עם כאב משותף. כמו עכשיו.
חווית האחדות היא קריטית כדי להעניק לילד אומץ להעיז לגדול ולהתפתח, ובעתיד אף לחלוק את יכולותיו עם העולם.
החיבור ביננו הולך וחסר, לנו ולילדינו, באופן יותר יותר פוצע. אם ילד לא יחוש בלי מילים שיש סביבו חברת אנשים מחוברת השואפת להיטיב הוא יישאר מכווץ, וסגור ובהגנה תמידית.
הסליחה כטקס היטהרות
מתוך כך אני רוצה להציע את הסליחה כמעשה מרפא. כאשר מתרחשת פגיעה בין שני ילדים- יש פצע ברקמה האנושית שלנו. הפוגע והנפגע כאחד מרגישים זאת. הסליחה היא מעשה טכני שמאפשר לפצע הזה להתרפא, וליחסים לחזור למסלול הזרימה התקין. שוב ושוב ושוב. גם אם אין מאחוריו הבנה או כוונה או יכול להשתנות. אין צורך (ברוב המקרים) לקיים דיונים עמוקים עם ילדים צעירים על משמעות הפגיעה. ברוב המקרים אין מאחורי הפגיעה רצון עמוק לפגוע, אלא פשוט טעות, פספוס, החטאה. כמו שקורה לרובנו. אין צורך לבקש מילד להסביר למה פגעתי, זה רק מגביר את ההזדהות עם התפקיד שלי בריב. הסליחה מאפשרת לנשום רגע, ולשחרר את האנרגיה שהצטברה ולחזור אל החיים, עם כל מה שיש בהם. אם נסתכל על ילדים צעירים - זה מהלך מאד טבעי עבור רובם. הם עוברים בשניות מכעס לאהבה, מבכי לצחוק, מנפרדות לשותפות. הלוואי עלינו…
מעשים של כפרה
במסורת היהודית אחרי הסליחה מגיעה הכפרה: מעשים טקסיים, שמטרתם לאפשר למי שטעה או חטא להיטהר ולהתחבר מחדש לזהות החיוביות שלו. גם לילדים אנחנו מציעים מעשים כאלו: להביא מים או מוצץ לילד שפגענו בו, ללטף או לחבק, להציע מאכל או משחק. הרבה פחות חשוב לי אם הילד הפוגע מבין שהוא הכאיב. יותר חשוב לי שהוא יחזור לדעת ולהאמין שהוא טוב באמת, בעומק, מתחת למעשה השגוי שלו. לשם אני מכוונת כשאני נותנת לו אפשרות לתקן ולהביא פרח לילד שנפגע ממנו.
ילדים יבחרו להיות טובים אם נצליח לשדר להם שהם כאלו, גם כשהם מכאיבים. אינני מתכוונת להתעלמות או הקטנת המעשה המכאיב שעשו- אלא לנתינת אפשרות לתקן, ולחזור אל מי שהם באמת.
איך נלמד ילד להיות רגיש לאחר?
בגישת החינוך שלנו אנו משקיעים מאמצים ליצור לילד תחושה של חיבור עמוק לעולם, וחוויה של כבוד כלפי כל חפץ, חיה, צמח או אדם שסביבו. כל דבר חי ומרגיש מבחינתנו: לבובה כואב כשזורקים אותה, הצמח צמא כששוכחים אותו, והגן עצוב כשהוא מבולגן. יש כבוד כלפי כל מה שסובב אותנו, וכלפי כל מי שמאכיל, דואג ושומר עלינו - זה יכול להיות ההורים, הצבא, הבית, האדמה אלוהים,היקום. יראת כבוד כזו, מתפתחת לחמלה ולאחריות כאשר גדלים.
וכך גם ביחסים - ילדים לומדים מתוך חוויה, ולא מתוך הבנה שכלית. ילד שיש לו חוויה עמוקה שהוא חלק מרקמה אנושית אחת חיה, ירגיש באופן טבעי רצון לשמור עליה. ילד שמרגיש שהוא עטוף ומוגן- יעיז להוריד את המגננות, ולהושיט יד לאחר. מתוך כך תתפתח היכולת לחוש את האחר ולהזדהות עם כאביו. באמת, לא כי הסבירו לו שוב כמה זה חשוב וראוי.
ילד שיראה ויחווה סביבו דוגמא אישית של מבוגרים, המתייחסים זה אל זה בכבוד וברגישות- יפנים זאת. הרבה יותר טוב מאלף סיפורים שנקריא לו על רגישות לאחר. וילד שירגיש על בשרו איך זה כשמבוגר סולח לך, וממשיך לאהוב אותך אחרי שטעית- יבין למה סליחה היא האיכות הכי מרפאת והכי נחוצה לנו בתקופה הזו.
אמן שנצליח להעניק קצת מהאיכות הזו אחד לשני, ולעצמנו, לקראת יום הכיפורים הזה ובכלל….
עפרית קלס עובדת סוציאלית וגננת וולדורף לשעבר. מדריכה פדגוגית ומלווה הורים בגישת הורות בפשטות, מטפלת בקשיי ויסות חושי בשיטת nfda.
058-5050882
הצטרפות לקבוצת הוואטסאפ של עפרית: "הורות בזמן מלחמה- טיפ יומי" >>

רוצים להמשיך לקבל מאמרים מעוררי השראה ולקבל רעיונות ייחודיים ומעשיים לחינוך ילדים צעירים? הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו ותקבלו את כל המאמרים החדשים ישירות למייל שלכם.
הירשמו לניוזלטר החודשי >>