השנה פסח מתרחש בתוך מציאות מורכבת מסביב. ודווקא הסיטואציה מזמינה אותנו לשאול - האם חשוב לי שהילד שלי ידע משהו על החג?  למה? איזה חלקים מתוכו?  מה ואיך אני בוחר לספר לו?

אבל סיפור החג טומן בחובו מתנה חשובה ומרפאת:

לא משנה כמה סוערים הגלים וכמה מטלטל ומסוכן בחוץ- יש מקום בטוח-התיבה.

מקום אליו חוזרים, פעם אחר פעם, להתמלא בכוחות.

מקום ששומר שלא נטבע, אולי אפילו נלמד לצוף על הגלים הסוערים.

ויש מי שעומד בצד ומשגיח, ויש מי שמחכה לתיבה, להוביל את התינוק אל עבר עתידו החשוב.

לילדים בגילאי הגן אנחנו מדגישים את החלק הזה של הסיפור. לא חייבים לספר למה התינוק בנהר או מה נהיה איתו בהמשך. במיוחד השנה נתמקד במסרים של מוגנות, השגחה, ושמירה.

התיבה היא דימוי חזק של ילד עטוף ומוגן, בתוך סערה של גלים ופורענויות. למרות שהוא נזרק למים, אחותו שומרת עליו מרחוק, התיבה שומרת עליו שלא יטבע, השמיכה שומרת עליו שלא יתקרר, הגלים נרגעים בדיוק בשבילו,

בעצם הסיפור הזה בעדינות ובמעט מילים יכול לתת לילדים תמונה חזקה ומרגיעה שמעבירה את המסר "שכל מה שעובר עלינו הוא לטובתנו", גם כשאנחנו לא ממש יודעים לאן זה הולך.

פסח מאפשר לנו הזדמנות חשובה לתת לילדים שלנו מתנה- לבנות איתם תיבה ודרכה לעבד את הסיפור שלנו.

וכמו תמיד- תמונות תמיד מתחזקות אצלנו כשאנחנו משתתפים ביצירתן.

אז הנה רעיון לפעילות נחמדה שיכול לשלב את הסיפור עם יצירה מחומרים טבעיים.

כדאי לבנות "עולם קטן" של הסיפור: ולהוסיף לו אלמנטים בכל ימי החג:

לוקחים קרש עץ גדול (ואפשר גם על האדמה.. רק במקום שהיצירה יכולה להשאר כמה ימים ללא הפרעה).

ומתחילים לבנות על הקרש את ארץ מצריים:

יוצרים את הנהר הגדול (מבד כחול, אבני זכוכית כחולות, פלסטלינה, או כל רעיון יצירתי אחר), ומוסיפים צמחים, צדפים, וחיות על גדותיו.

מוסיפים גבעות והרים מבהיבו מבוץ אן מחול, כיד הדמיון הטובה וכל המרבה הרי זה משובח…

יוצרים תיבה קטנה (מבוץ, מחימר  מחצי אגוז ריק, מפלסטלינה או מאוריגמי). ומקפידים שתהיה ללא חריצים ואטומה למים, וניתן לקשט אותה בחרוזים או צדפים קטנטנים.

את התינוק הקטן יוצרים משני כדורי בוץ מחוברים (כמו בוטן) ועוטפים היטב בשמיכה מחממת. ככל שזה יותר גולמי זה מזמין יותר פעילות דמיון עשירה אצל הילד.

אפשר גם לקחת דמות של פליימוביל או להכין ממנקי מקטרות ועליהם בדים.

למי שנהנה- ניתן להמשיך ולהוסיף (לאורך כל ימי החג)- את מרים מסתתרת מהשיחים, את כל המשפחה על הגדה, ציפור שעוקבת אחרי התיבה, את בת פרעה, פירמידות מבוץ, וכו' וכו'.

אנחנו בונים ארץ של משחק, כמו פליימוביל- רק מבוץ, וכל מה שאנו מוצאים בסביבה שלנו. ...

תענוג לראות כמה משחקיות נכנסת הביתה, כשעושים פרויקט משותף של כמה ימים ביחד.

כל פעם עוד משהו קטן ופשוט.

יש ילדים שישחקו את הסיפור הזה שוב ושוב, וירחיבו אותו. אין דבר בריא מזה כרגע!

וכך יצרנו, עם הילדים "ערכת משחק" קטנה שיכולה להעסיק אותם לאורך ימי החג, ולהוות הזמנה למשחקי דמיון עשירים ומהנים. ואפילו הנחלנו משהו מרוח החג לילדינו....