top of page

הקשר של הגננת עם הורי הגן

הקשר והתקשורת עם הורי הגן מהווה חלק בלתי נפרד מעבודת הגננת. חלק שפעמים רבות מאתגר אותנו עד מאוד. המפגש עם ההורים הוא שונה לחלוטין מאשר המפגש עם הילדים. המפגש עם ההורים מעמיד אותנו, הגננות, אל מול דמויות בוגרות, מורכבות, דמויות עם הרגלים מבוססים, עם אמונות עמוקות, עם פחדים, חששות , ודעות מבוססות.

שרי גת

מאת

ינואר 2023

facebook+logo+media+network+social+icon-1320192913497992427.png
Whatsapp-Icon-Green-PNG-Clipart.png

256

כשהתחלתי את דרכי כגננת בקנדה הרחוקה, המלווה שלי אמרה לי "כגננת - את היא השמש של הגן, עליך להאיר, לזרוח, להיות, ולשלוח את קרנייך הטובות, מתוך שקט ונוכחות מתמדת".. בקנדה הרחוקה והקרה, חווית זריחת השמש הייתה מאוד משמעותית עבורי,  איכויות השמש של: החום שהילדים זקוקים לו, של האור הבהיר והברור שלה, של הנוכחות המתמדת שלה. של ודאות שהיא מספקת לנו. של אמהות שכזו, היא אם החיים שלנו בעצם. במשך שנים לאחר מכן, ליווה אותי הדימוי הזה בכל רגע ששאלתי את עצמי שאלות על תפקידי כגננת, או התבוננתי על גננות כמלווה לגנים.


כגננות, אנו מגיעות כל בוקר אל מרחב הגן ומאפשרות לשמש לזרוח. אנו אם החיים של הגן - עוד לפני שהילדים מצטרפים אלינו, אנו זורחות בגן מחממות את המרחב, את הלב, את הידיים..


אנו שם בתבונה בהירה להבנת התפתחות הילדים, צרכיהם, ולבניית הקשר איתם. אנו שם זורחות סביב עולם המשחק והמלאכות. אנו מהוות דמויות לחיקוי עבור הילדים, הנהנים מהאור שלנו. כגננות, תפקידנו בגן הוא ברור, ואנו שם בשביל למלא אותו. לזרוח, להיות שם עבור ועם הילדים. אך תפקידנו כגננות, כשמשות, לא מתחיל ומסתיים בגן, וגם לא בהכנות לקראת הגן. אחד התפקידים החשובים ביותר שלנו כגננות, הוא הקשר עם ההורים, והעבודה עם הורי הגן.


הקשר והתקשורת עם הורי הגן מהווה חלק בלתי נפרד מעבודת הגננת. חלק שפעמים רבות מאתגר אותנו עד מאוד. המפגש עם ההורים הוא שונה לחלוטין מאשר המפגש עם הילדים. המפגש עם ההורים מעמיד אותנו, הגננות, אל מול דמויות בוגרות, מורכבות, דמויות עם הרגלים מבוססים, עם אמונות עמוקות, עם פחדים, חששות , ודעות מבוססות. דמיות עם היסטוריה, דמויות שמחוברות אלינו ע"י כך שהם בעצם שמו בידיים שלנו את הלב שלהם, את היהלום היקר מכל. מפגש שכזה מזמין אותנו לשיח אחר לגמרי מאשר עם ילדי הגן, ואף עם צוות הגן. זה מפגיש אותנו עם התמודדות אחרת בתוכנו, מפגיש אותנו עם יכולות שונות. וזה לא תמיד קל.


יחד עם זאת עלינו לזכור שחינוך ולדורף הוא חינוך הוליסטי, הרואה את תמונת הילד בשלמותה. בעבודה החינוכית שלנו אנו תמיד מתבוננים על מכלול האלמנטים בחיי הילד - גוף, נפש ורוח.  ובהתאמה , אנו עובדים לייצר לו באופן הוליסטי, את הסביבה המיטבית עבורו להתפתחות.. עולם הילד מתהווה מתוך הישות שהוא, גורלו, וגם סביבתו. כאשר סביבת הילד בנויה מכלל העולם הסובב אותו:  המסגרת החינוכית, הבית, ההורים והקשרים החברתיים. כך שבעצם, חלק נכבד מנשיאת הגן הוא הקשר עם ההורים, השיח והתקשורת עם ההורים הוא אחד הדברים החשובים ביותר עבור הגן שלנו. הורי הגן הם השותפים שלנו לדרך. איתם אנו יוצרים לא רק את  המעטפת של הגן ואת המעטפת של כל ילד וילד, אלא את מרחב הגן עצמו.


למרות שההורים אינם נמצאים איתנו פיזית בגן במהלך היום - ישותם נמצאת איתנו בגן לחלוטין: התכנים אותם הם מאשרים בבית, ההרגלים אותם הם מבססים בבית, אופי השיח עם הילדים, השפה שהם מטפחים בבית, המשחק שהם מאפשרים, כל מי ומה שהם שמופנם בתוך הילד ע"י חיקוי בלתי מודע של כל הצדדים. וחשוב לא פחות - מידת האמון שלהם בגן, הבטחון שלהם בתהליכי הגן, הרגשות שלהם כלפי הצוות וכו' - כל אלו ועוד, נכנסים לתוך חיי הגן דרך הווית ופעילות הילדים.


כגננות, פעמים רבות המפגש עם ההורים מעורר אצלנו מנעד רגשות רחב. בין תחושת קרבה ותקשורת נעימה, ללחץ וחשש מעימות. בין נינוחות לשיח, לבילבול, חוסר בהירות וסטרס. בין רצון לקרבה ושיתוף פעולה, לרצון להפרדה. בין רצון להכרות ופיתוח מערכת יחסים לרצון לריחוק, בין הרצון שלי ללמוד, להקשיב, להשתנות - לבין הרצון שלי להחזיק את המוכר לי. גם המפגש איתנו, מעמיד את ההורים המגיעים לשיח עם גננות ברגישות רבה. הילדים שלהם "בידיים שלנו" - אנו רואות אל תוך החיים שלהם, אל תוך הלב שלהם. ופעמים רבות שיח עם אנשי חינוך גורם לתחושת לחץ אצל מבוגרים, חוסר נוחות, התרגשות וחשש. האתגר בשיח עם ההורים הוא מאוד מובן, ויחד עם זאת ההתמודדות איתו היא חשובה.


הכלים הראשוניים שעוזרים לנו בהתמודדות עם תקשורת עם הורים

  • עלינו לזכור שההורים הם שותפינו למסע, וכמו שילדי הגן הגיעו אלינו באופן קרמתי - כך גם הוריהם. כל מפגש עם הורה מזמין אותי להתפתחות ולמידה - גם על עצמי וגם על הילד, על חינוך, על אמפתיה ואנושיות.

  • שורש המילה "תקשורת" - הוא ק.ש.ר - זאת אומרת - התקשורת מול ההורים מתבססת על מהות הקשר שלנו איתם. אחד הדברים שעוזרים לנו בניהול תקשורת בריאה עם הורים היא שמירה על קשר בריא, חם, קרוב עם ההורים. (עדכונים, מבט חם בבוקר, מפגשי קהילה , מעורבות הורים ועוד..)

  • חשוב שנזכור תמיד - שבמערכת היחסים עם ההורים - ההורים מגיעים מעמדה רגשית, ואף פגיעה, ואנו הגננות מגיעות מעמדה מקצועית. (שכמובן גם יכולה להיות מלאת רגש ופגיעה). כך שבמובן מסויים, זהו תפקידנו כגננות להיות בעמדה ב"גבוהה", המבינה, המקצועית, המכילה.

השתלמות בחינוך ולדורף לגיל הרך

השראה וכלים מעמיקים הלכה למעשה

ידיים מרפאות_edited.jpg

שרי גת - הדרכה ותמיכה בהורים

השראה וכלים מעמיקים הלכה למעשה

הורות היא מסע.. שביל שמתפתל, עולה ויורד. לפרקים קל ומופלא ולפרקים קשה ומאתגר. הורות היא שביל הלוקח ומוביל אותך למקומות שלא בהכרח ציפית, מפגיש אותך עם אנשים שלא בהכרח תכננת, ומביא אותך לצמתים שלא הכרת.


כגננות, אנו זוכות להצטרף להורים רבים על שביל ההורות שלהם, ללוות אותם, ולהכניס אותם לעולם שלנו, לגן שלנו. מפגש שכזה מהווה צומת מורכבת ומיוחדת של חיבור גורלות משמעותי. אנו מזמינות את ההורים לצעוד לעולם שלנו, יחד עם הילדים אותם הם מלווים, בידיעה שעלינו לבסס איתם קשר, שיח ותקשורת קרובה ובהירה.


הורי הגן הם שותפים שלנו לדרך. איתם אנו יוצרים את מעטפת הגן, את מרחב הגן עצמו, וכמובן - את המעטפת של כל ילד וילד. זוהי שותפות מעמיקה ומשמעותית. שותפות משמעותית שכזו, מתפתחת ומתגלה מתוך חיבור, הכרות ואמון. אך אנו נתחיל וניצור אותה כבר בתחילת השנה, ע"י שיחות הכרות, אסיפת הורים, ומפגשים שיאפשרו לנו צעדים ראשונים בביסוס הכרות, יצירת קשר וחיבור עם ההורים. ביסוס קשר קרוב של אמון, שיתוף פעולה ושקיפות - יתמוך לא רק באווירת הגן, בקליטה, ובהרגלים- אלא ייצר בסיס של קשר שייטיב איתנו לכשנפגוש התנהגויות מאתגרות ונצטרך להעמיק בשיח מאתגר עם הורים מסוימים.


כן… אחד ההיבטים המשמעותיים בקשר שלנו כגננות עם הורים זה המפגש איתם סבב השיח המאתגר.. סביב השיח על התנהגויות מאתגרות, התמודדויות עם קושי וחוויות לא נעימות שילדם מביא. זהו מפגש בו אנו פוגשות את ההורים בקטע מאתגר במיוחד על שביל ההורות שלהם - קטע מבלבל בו אין להם מפות, בו הם עלולים להיות חלשים, אבודים, וזקוקים לתמיכה. זהו מפגש בו אנו הגננות, מתבקשות לצאת מהעולם שלנו (עולם הגן, הילדי, החלומי, הריתמי, המוכר לנו,) ולפגוש עולם אחר. זהו מפגש בו אנו, הגננות, פעמים רבות מתבלבלות ולא מזהות את תפקידנו. זהו מפגש של חוסר נוחות. אך מהווה נקודה משמעותית להתפתחות עבור ההורים - וגם עבורנו!


כגננות, זהו חלק בלתי נפרד מתפקידנו. אנו חייבות להיות בקשר עם הורי הגן, לחלוק, לשקף ולשתף. לא נוכל לתמוך בילדים לעומק המתבקש (בוודאי לא לילדים עם התנהגויות מאתגרות) ללא קשר פתוח ,בהיר ולפעמים גם לא נוח עם הוריהם. לכן… עלינו לזהות את הצורך, להצליח להתמודד עם הקושי - ולצמוח/ ולהתפתח בעצמנו באמצעות הקשר עם ההורים.


כלים להבנת השיח

השיח הזה הוא גם עבורנו: שיח פתוח עם ההורים יאפשר לנו להרחיב את התמונה ולקבל רקע, הבנה וכלים על הילד, התמודדותו, ומצבו. הבית, הקשר עם ההורים, המצב המשפחתי, וההיסטוריה שלו הם חלק בלתי נפרד מהילד והתנהגותו. ככל שנצליח לייצר חיבור, ככל שיהי לנו יותר רקע - נוכל לדייק את מצבו ואת צרכיו.


חמלה, רגישות והבנה:  הורים מגיעים אלינו ממקום פגיע. הלב שלהם בידיים שלנו, ההורים לא באים לתקוף אותנו, לכעוס עלינו או להתנגד אלינו. אך ישנה אפשרות שההצפה הרגשית שלהם, החשש והכאב מהסיטואציה יגרמו להם לתגובות שכאלו. עלינו להיות שם בהבנה, בהכלה, בחמלה, ולא לקחת את זה אישית. הכאב הוא שלהם, ממצבם.


לזכור ולהבהיר לעצמנו, מה כוונתנו? אנו ניגשות לספר, לחלוק, להקשיב, לייצר שיתוף. אנו לא באות להאשים, להתעמת, להקשות. גם אם השיח יפגוש התנגדות ואפילו האשמות מצידם - עלינו לזכור את המהות של מה שאנו רוצות להביא, ולהתמקד בכוונתנו הראשונית  - לחלוק ולשתף. אל לנו להיסחף לשיח מאשים ולעימות.


תהליך עם הורים הוא תהליך שיכול להיות ארוך, עמוק והפכפך. זו עבודה לטווח ארוך. אנו לא עובדות פה עם ילדים - אלא עם מבוגרים, מבוססים בדעות, הרגלים, תובנות. תפקידנו הוא להיות בעלי סבלנות, ויחד עם זאת עם גבולות ובהירות.


חיבור: בכדי שההורים יוכלו לשתף איתנו פעולה למרות הקושי שהם חווים - עליהם להרגיש בטחון בקשר, חיבור רגשי איתנו, קרבה ורצון לשיח. עלינו לשאת זאת כבר מתחילת השנה כמובן, אך בטח ובטח לייצר תחושה שכזו כבר מההזמנה לשיח, ולאורך כל מפגש, והעבודה המשותפת.


כמה טיפים חשובים לניהול שיח עם הורים ברגעים מאתגרים

  • הכנה ונינוחות: עליך להגיע מוכנה ונינוחה לשיח שכזה: העזרי בצוות, בליווי, או עם איש מקצוע אחר הכיני את עצמך: הביני מי נכון שיהיה בשיחה, ודאגי לכך שתהיה בנינוחות. את מהווה את עמוד הטווח של השיחה.

  • זכרי מה עומד לנגד עינייך: הרצון לעזור לילד. לא הרצון להוכיח את ההורים, לא הקושי שהוא מביא לגן, לא שאלות שאחרים מעלים - אלא רצון אמיתי לעזור לילד.

  • הגיעי עם ציפיות ריאליות: אל תצפי לשינוי מהותי בשיחה אחת, אל תצפי שההורים יסכימו עם הכל.

  • הגיעי פתוחה לשמוע, להקשיב וללמוד: גם אנחנו חוות את המציאות מנקודת מבטנו, ויכול להיות שגם לנו יש מה ללמוד כאן. אל לנו להגיע סגורות לשיח כזה.

  • עזרי להורים למצוא נינוחות על אף המצב המאתגר: נרמלי את הסיטואציה ככל שניתן (מבלי לשקר כמובן). אנו לא רוצים לייצר אצל ההורים תחושה של שוני, בידול או סלידה ממצבם לנוכח קושי של ילדיהם. חוויה רגשית שכזו (של בידול או היותם מקרה קיצון) עבורם לא תוליד תהליך בריא, אלא תחושה של לחץ. לכן, ככל שניתן ננסה "לנרמל" את הסיטואציה (שוב, מבלי לשקר) עם אמירות כגון  "קושי בקשב וריכוז זה קושי מאוד נפוץ בימינו ובר טיפול", או "במקרים רבים שילד עובר שינויים בחיים אנו רואים התנהגויות קיצון. תמיכה נכונה יכולה לייצר שינוי".. וכו'.

  • שדרי להם שותפות: באופן השיח, בשפת הגוף, בבחירת המילים - שדרי להם חוויה של ביחד.

  • בואי מוכנה עם הצעות, ורעיונות:  הגיעי קשובה ללמידה, אך מוכנה גם להמשך הדרך. הביאו את השיח גם לפרקטיקה, וגם שדרי להם תחושה של בטחון, שהם בידיים טובות ומקצועיות.

  • במידה והשיח מתלהם: עליך לזכור שהם חווים רגש גדול מול המציאות כרגע ואת רק משקפת את המציאות. הקושי והכעס הם לא מולך - גם אם המילים מכוונות שכן. היי חזקה, יציבה, תנשמי, ואל תסחפי אחריהם לכאב. במידת הצורך שקפי להם את הרגשות שאת חשה מהם.

  • הגדירי גבולות:  אם אינך מוצאת יכולת להמשיך שיח תרבותי, אם את מרגישה שגבולות נפרצים - עמדי על הגבולות שלך. אפשר תמיד להמשיך את השיח בהזדמנות אחרת.

שרי גת, אשת חינוך, מלווה הורים וצוותים חינוכיים.

קישורים נוספים

רוצים להמשיך לקבל מאמרים מעוררי השראה ולקבל רעיונות ייחודיים ומעשיים לחינוך ילדים צעירים? הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו ותקבלו את כל המאמרים החדשים ישירות למייל שלכם.

הירשמו לניוזלטר החודשי >>

bottom of page