


עבודה לילדים עם רגישות שמיעתית בזמן מצוקה
עפרית קלס
מאת
22.6.24
256
מערכת השמיעה שלנו היא אחת המערכות הכי עדינות וחכמות בגוף. זו אחת המערכות הראשונות שנוצרת, ואנחנו יודעים שתינוקות נולדים עם רגישות שמעתית, ואולי אפשר לראות אותה אפילו אצל עוברים. יש אחרים שמפתחים אותה בשנות החים הראשונות, בשל חשיפה רבה מדי לגירויים שמיעתיים.
רגישות שמיעתית היא מצב שבו מערכת השמיעה שלנו לא מצליחה לסנן מספיק גירויי רעש, וכתוצאה מכך נוצרת תגובה גופנית ורגשית מוגברת לרעשים יומיומיים, שבאופן טבעי המוח היה אמור לסנן ולא היו מגיעים לתודעתנו.
במצב של מתח רב, החושים מתחדדים, והמערכות החושיות נהיות יותר רגישות ופחות מווסתות. כמובן שבמצב של דריכות שמיעתית מוגברת בשל אזעקות וטילים רוב האוכלוסייה מפתחת רגישות שמיעתית זמנית.
כך אנו נכנסים למעגל הדריכות השמיעתית: המתח יוצר רגישות, ואז יותר צלילים נקלטים במערכת השמיעה ונחווים כחזקים ולא נעימים. מצב זה מגביר את המתח, שמגביר בתורו את הרגישות וכן הלאה.
אצל רוב האנשים הרגישות תרד כשהמתח ירד. אבל המחיר הנפשי שנשלם בינתיים הוא גבוה, והסכנה שמעגל הרגישות ילך ויגבר, ללא יכולת להחלץ ממנו היא קריטית.
לכן אספתי כאן שורה של המלצות לעבודה עם ילדים, שאנו מזהים אצלם רגישות שמיעתית מוגברת בימים אלו:
רעיונות להכניס שיח על הנושא בבית:.
נדבר בבית על כך שהשמיעה של כולנו התחדדה, ולמה.מה שניתן לדבר עליו - ניתן לרפא אותו, והוא מובן ופחות מפחיד.
ננרמל את התחושות הקשות שעולות עקב רעשים חזקים: נגיד שזה מפחיד את כולנו, שזה מצב טבעי וזמני, נספר מה אנחנו מרגישים כשאנחנו שומעים רעש חזק
ננסה לתת מילים לתחושות גופניות שעולות בנו כשיש רעש חזק: דפיקות לב חזקות ומהירות, כאב בטן, קושי לנשום, תחושת חום או קור קיצונית וכו. ככל שזה יותר קונקרטי זה פחות מציף. ("כולי מבוהל", לעומת "הלב שלי דופק חזק").
ננסה להפריד בין רעש מסוכן שדורש עשייה (כמו כניסה למקלט) לרעש מבהיל שאינו מסוכן. הגוף לא יודע להבדיל ומגיב לשניהם אותו דבר.
ננסה להפריד בין הילד לבין הגוף שלו: האוזניים שלך שומעות הכל, הלב שלך דופק, הראש שלך נבהל. כך אנו יוצרים תמונה של היכולת שלו להיות נפרד ואף לשלוט בחלקים שנבהלים
נחפש ביחד פתרונות טכניים:
אוזניות מסוגים שונים מאוד עוזרות במצבים כאלה,
כובעים, סרטים מטפחות מחממי אוזניים- חפצים שונים שסוגרים את האוזניים ונותנים להם לנוח בלי להיות דרוכות יכולים להיות נעימים מאד וליצור חווית מוגנות
האזנה למוזיקה חלשה ומרגיעה מאוד, רצוי בקצב איטי מעט כלי נגינה וכמה שיותר דומים לקול האנושי
שירה- בקול שלכם, או של הילד יוצרת הרגעה של מערכת השמיעה- הן מבחוץ (קול מוכר) והן מבפנים (עיסוי דרך תנודות הקול למערכת השמיעה)
מכשירים שמייצרים רעש לבן ברקע ומפחיתים את הרעשים שמגיעים מהעולם החיצון יכולים לעזור לייצר שינה או זמנים של רגיעה שמיעתית.
צלילה במים לאורך זמן יוצרת שקט במערכת השמיעה. אפשר ליצור משחקים של צלילה ממושכת, השמעת קולות מתחת למים ומעליהם, להשמיע שיר מחוץ לאמבטיה ולנסות לשמוע אותו עם הראש בתוך המים וכו'.
פעילויות להפחית רגישות שמיעתית:
ויברציות- שאפשר להפיק על ידי הפקת צלילים נמוכים מהפה, כשבזמן הפקתם נצמיד את הפה שלנו לעור של הילד. (לבטן, לראש, איפה שנעים לו.) שימו לב יש ילדים שיחוו את זה כדגדוג. באותו אופן ניתן לייצר ויברציות על ידי שימוש בצינור, גליל חלול ומכה על חלול ולהעביר דרכם גלי קול נמוכים ישר אל הגוף של הילד.
לחישה- בכללי בזמן של רגישות שמיעתית נדבר על הילד כמה שיותר בשקט וננסה ליצור סביבה נקייה מרעשים כמה שניתן. שימוש בצלילים חלשים במיוחד, בעיקר בחשיכה כשאין גירוי חזותי מעיינים- יעזור למערכת השמיעה לחזור ולווסת את עצמה. אפשר להקריא סיפור ממש בשקט, לשחק משחק שאני לוחשת מילה והילד צריך לנחש מהי, לעשות התחלה של שיר שקטה והוא צריך לנחש מה השיר וכו'.
משחקים עם צינורות: כמו טלפון של פעם: ניקח צינור - נצמיד קצה אחד לאוזן של הילד וקצה אחד לפה שלנו וננסה לדבר באינטונציות שונות: חלש וחזק, בשפות ומבטאים שונים. ננסה במקומות או במרחקים שונים. באותו אופן חשוב לחבר את הצינור מהפה של הילד אל האוזן שלו, כך שהוא יוכל לשמוע את הקול של עצמו מבחוץ. נקיים שיח מתי זה נעים ומתי לא.
משחקים עם אוזניות- נשמי המוזיקה רגועה ועדינה לילד ואוזניות, בתוך חלל שקט ככל הניתן בתנאים רגועים ככל הניתן. נתחיל מעוצמה מאוד נמוכה של צליל, ונגביר בעדינות לאט לאט עד שהילד מסמן שזה לא נעים לו. אם יש אפשרות שהילד ישלוט בעוצמת המוזיקה- זה עדיף. המשחק הזה עוזר למערכת השמיעה לבסט את עצמו מחדש. חשוב להגיע גם לצלילים שקצת מאתגרים את הילד אבל לא יותר מידי!
כיפוי לאוזן- ניצור קונכיה או כיפה סביב האוזן עם כף היד שלנו או של הילד. כך נוצרת חממה צלילית, שעוזרת לתחושת רוגע. אפשר לעשות אותו דבר עם צדף. אפשר לשים שמן נעים על כף היד ואז יש גם ריח וגם יווצר חום בין היד לאוזן.
תרגילי שיווי משקל:
הדרך הכי פשוטה יעילה וחשובה לעזור למערכת השמיעה לאזן את עצמה מחדש - היא על ידי מערכת שיווי המשקל. מבחינה פיזיולוגית אילו מערכות צמודות, שמתפתחות זו מתוך זו, ועובדות באמצעות תנודות אוויר ונוזלים משותפים. לכן כמה שיותר תרגילי שיווי משקל יביאו לאיזון של מערכת השמיעה:
גלגולים קדימה אחורה ולצדדים.
גלגול הצידה- בתוך שמיכה או חבית.
התנדנדות בערסל, בנדנדה, על כדור פיזיותרפיה, על כיסא על ערסלולי וכו
כל מצב של היפוך: הראש נמוך מגובה האגן- דורש ממערכת השיווי משקל לעבוד. גלגלון, עמידת ידיים/ראש, עמידת נר או מחרשה, מריצה, רגליים על הקיר בתשעים מעלות. שכיבה על כדור פיזיותרפיה והתגלגלות, התכופפות.
סיבוב סביב ציר: על כיסא מחשב מסתובב, קרוסלה, ערסל יוגה, או צלחת וסטיבולרית. אפשר להסתובב במקום בתוך חישוק, או לגלגל חבל על הבטן של הילד ולבקש ממנו להסתובב עד שהחבל נפתח.
שיווי משקל דינמי: קפיצות בטרמפולינה/ספה/שטיח, דילוגים, קפיצה על רגל אחת, אופניים, קפיצה בחבל, רולר בליידס, משחק קלס, גומי, חמש אבנים שלושה מקלות וכו
שיווי משקל סטטי: עמידה על רגל אחת, עמידה על נקודה קטנה מאוד, עמידה בעיניים עצומות.
הליכה על קורה, הליכה בשיפוע, הליכה אחורה או בעיניים עצומות, יציאה לטיול, בעיקר בטבע, הליכה על הליכון בבית או יצירת מסלולי מכשולים ומסלולי "לא לגעת ברצפה"
לסיום:
יש כאן שפע של רעיונות ותרגילים. כדאי לבחור את אלה שהכי פשוטים לכם לעשייה כרגע. בהמשך תמיינו את אלו שמשיגים תוצאות הכי טובות.
בנוסף- כל עשייה שתרגיע את מערכת העצבים- תשפיע לטובה על מערכת השמיעה. כדאי להרבות במעשים מהנים ומרגיעים מכל סוג כמה שניתן.
באיחולי ימים מאוזנים לכולנו
עופרית קלס
להתייעצויות ופרטים נוספים
058-5050882
להצטרפות ל"איזון משפחתי"- טיפ שבועי להורות מיטיבה
https://chat.whatsapp.com/DUuJyZ2vYFc2ZNuwXEm9fx
עפרית קלס - עו"ס, מטפלת בהורים וילדים, בהתמחות קשיי ויסות , גישת nfda, מדריכה פדגוגית ברוח וולדורף, מדריכת הורים.
עפרית קלס עובדת סוציאלית, גננת ולדורף, מלווה צוותים חינוכיים









