השבוע אנחנו מציינות בפעוטון שלי את יום המשפחה, והרגשתי השנה שאני מתחברת יותר מבעבר אל העיסוק סביב היום הזה. נכון שזכינו שיש לנו סביב מעגל השנה כל כך הרבה חגים משמעותיים, עמוקים, עשירים, מלאי יופי ותוכן, ובאמת אין צורך והכרח להעמיס ולהוסיף מעבר להם. יחד עם זאת, מצאתי מספר נקודות של חיבור ומשמעות ביום המשפחה שאני מבקשת לשתף ולחלוק:

בתקופה בה אנו חיים, לצערי, הערך של המשפחה כבר לגמרי אינו מובן מאליו. יש המון גורמים שמאיימים  עליו, מתחרים בו ומדחיקים אותו. השאיפה הכל כך חזקה למימוש עצמי, לביטוי עצמי, להיות יותר ויותר ללא סוף, שיראו אותי, יעריכו אותי - שמה המון דגש על ההשקעה בעצמי. נשאר פחות מקום לראיית האחר, למחוייבות לאדם אחר שקרוב אליי, לשייכות והשקעה בקבוצה שאני חלק ממנה - יסודות עיקריים של משפחה. כמו כן המבנים המסורתיים שקשורים במשפחה מאוד נחלשו, הפכו להיות הרבה יותר פתוחים ומעומעמים, וכך זכינו כביכול ביותר פתיחות וחופש, אך גם אבד לנו הקשר עם החכמה האנושית רבת השנים והדורות שהיתה מגולמת באותם מבנים, ובהרבה מובנים יכולה לשמור על המשפחה ולהזין אותה. כידוע, גם המסכים והטכנולוגיה, פותחים בפנינו המון ידע ועולמות רחוקים, אך גם מרחיקים אותנו מהאנשים הקרובים אלינו וממשפחתנו. כל אלו הם סיבה טובה להקדיש למשפחה יום במעגל השנה, ולהחזיר לה מעט מכבודה.

כשאנחנו עובדות בגן, אנחנו עובדות עם ילדים, שלכל אחד מהם עולם שלם ממנו הוא בא, ושחקוק בתוכו, והוא חלק בלתי נפרד מהווייתו, עולם זה הוא המשפחה. ככל שהילדים צעירים יותר, הם קשורים בה יותר, בגופם ובנפשם. למרות שהקשר עם המשפחה וההורים נוכח בתודעה שלנו כמחנכות, בעשייה, ובהרבה נקודות שיתוף לאורך השנה - לקראת יום המשפחה, אפשר קצת יותר להביא אל תוך מרחב הגן את המשפחה האישית. את אותו עולם פרטי וכל כך משמעותי, לשתף עם החברים והצוות. אצלי בקיבוץ נהוג שמביאים לגן תמונה משפחתית, וכך הילד פוגש את הדמויות האהובות עליו בגן, ומרגיש את הנוכחות שלהן גם כשהוא לא איתם, וכך חווה את הגן יותר כהשלמה של הבית, ולא כמקום שונה, זר ומנוכר. זאת הזדמנות גם לצוות ולחברים להכיר את עולם המשפחה ממנה כל ילד מגיע, וכך גם לראות ולהכיר אותו טוב יותר. התמונה המשפחתית שמגיעה לגן, היא גם הזדמנות לפתוח, להעלות ולהתייחס למצבים והתמודדויות שונות של משפחה - אחות תינוקת שנולדה, אמא בהריון, ולהבדיל גם גירושים, משפחה חד הורית ועוד ועוד. אלו נושאים שעלולים להיות רגישים ודורשים הרבה זהירות ועדינות, אך יש כאן הזדמנות לתת להם את תשומת הלב וההתייחסות - כמובן בצורה רגישה ומותאמת.

חוויתי שוב השנה, סביב יום המשפחה, את התענוג לשיר, לספר ולפגוש שוב שירים וסיפורים שגדלתי עליהם ונוגעים במקומות כמוסים וועמוקים בלב: "אמא יקרה לי", "לאבא שלי יש סולם", "אמא חבקיני חזק", "פרח לב הזהב". יום המשפחה נותן הזדמנות נהדרת לחזור אליהם, להעביר אותם לילדים, ולגעת ככה בליבם במקומות הכי יקרים בו, שקשורים בדמויות של משפחתנו הקרובות לנו ביותר.

השנה במיוחד, וגם בשנתיים האחרונות, יום המשפחה מתעצם בעיניי ומקבל משמעות נוספת. זאת הזדמנות נהדרת השנה להודות על הנס המדהים של חזרתם הביתה ולחיק משפחותיהם של החטופים החיים והחללים. הזדמנות להביט בעיין טובה על העם הנפלא שלנו, שכמו משפחה, ערב לבניו ולבנותיו, ולא ישקוט עד שישובו לביתם. המושגים משפחה ובית בהחלט קיבלו ערך ומשמעות רבה יותר בשנים האחרונות, וכך גם יום המשפחה בהחלט מקבל נופך נוסף.

לסיום... אצלי בפעוטון, בחרנו השנה לציין את יום המשפחה בקבלת שבת פתוחה ומשותפת עם ההורים ומשפחות הילדים. בלי לשים לב מלכתחילה, אני מרגישה שזה יצא ממש מתאים... השבת היא בעצם יום המשפחה השבועי, שאנחנו חוגגים ומציינים כל שבוע. יום שבו אנחנו מפנים את המבט פנימה אל תוך ביתנו, ומתענגים בחיק משפחתנו.

שבת שלום

ויום משפחה שמח