הרועה ושמיכת הנוצות
מאת:
עיבדה: ורד שטמפר
כל הלילה ישנו הכבשים במערה שלהן – ישנו וישנו, וישנו …
כל הלילה שמרו הכלבים, שמרו ושמרו. אזניהם זקורות, עיניהם פקוחות
והם קשובים לכל הצלילים, הרחשים והריחות …
כל הלילה, כל הלילה התכרבל הרועה בשמיכת הנוצות שלו.
התכרבל וישן, התכרבל וחלם. ועם עלות השחר, קרא התרנגול: קוקו ריקו … 3x
התעורר הרועה, פקח את עיניו , בוקר חדש הגיע …
ניער את שמיכת הנוצות, קיפל וקיפל, גילגל וגילגל …
לקח את חלילו וניגן: או … או … או …
הב-הב, הב-הב … בוקר טוב, בוקר טוב קראו גם הכלבים.
לקח הרועה את חלילו ואת מקלו ואת כל העדר, ויצאו לדרך …
מקל רועים ביד, מקל רועים ביד, אל המרעה נצא מיד … 2x
מה-מה, מה-מה … אל המרעה יחדיו נצא … 2x
הב-הב, הב-הב … אל המרעה נצא עכשיו … 2x
כשהגיעו למרעה, אכלו הכבשים, אכלו ואכלו … כל היום אכלו …
והכלבים נחו ושמרו … שמרו ונחו …
והרועה, ניגן להם מנגינות בחלילו ושר להם שירים.
השמש שקעה – לקח הרועה את חלילו ואת מקלו, ואת כל העדר ויצאו לדרך, לשוב למערה …
מקל רועים ביד, מקל רועים ביד, אל המערה נחזור מיד … 2x
מה-מה, מה-מה … אל המערה יחדיו נשוב … 2x
הב-הב, הב-הב … אל המערה נשוב עכשיו … 2x
כשהתקרבו אל פתח המערה, ראה הרועה אור גדול בוקע מפתח המערה.
הוא חשב בליבו: מי נכנס למערה שלי ?
וקרא ברוגזה: "סורה סור רשע, זו המערה שלי ולא שלך!"
אבל איש לא יצא מן המערה.
אז הוא שוב קרא: "סורה סור רשע, זו המערה שלי ולא שלך!" … 3x
הוא החליט לראות מניין בוקע האור …
חרש … חרש … צעד, צעד … אל המערה קרב …
חרש … חרש … צעד, צעד … אל המערה ניגש …
מלא חשש … מלא חשש …
וכשהגיע אל פתח המערה, ראה אישה ענייה ותינוק בזרועותיה והיא שרה לו חרש:
♪ נומה נום … ילדי יקר …
נומה נום … ולא יהיה לך קר … ♪
ראה הרועה שאין לה מיטה, ואין לה שמיכה ואין לה כסות לתינוק הפעוט.
לקח את שמיכת הנוצות שלו, פרס אותה ונתן לאישה.
עטפה האישה את התינוק …
והנה, ראה הרועה כי המערה שלו מלאה מלאכים,
מלאכי אור, מרחפים ושרים:
♪ בחשכת החורף, מפציע אור עדין
אור עדין כל כך …
נשמור אותו היטב, את זה האור הרך. ♪