היו היה פעם איש זקן אשר חי לו בבקתה בפאתי היער. הזקן חי לבדו ודאג לסדר וניקיון הבקתה והחצר.

יום אחד, בראשית החורף, ראה שגינתו מלאה עלים: "עלי לגרוף את העלים" אמר לעצמו. הוא לבש את מעילו, חבש את כובעו,

נעל את מגפיו ויצא לחצר.

תחילה גרף את העלים מן המדשאה. אחר כך טאטא את השביל. כאשר לפתע שמע – קול צלצול מתכתי. הוא התכופף, פשפש בין העלים ומצא כפתור קטן וירוק. הוא הרים את הכפתור ותהה מהיכן הוא צץ. אחר החליק את הכפתור לכיסו ואמר: "אתפור את הכפתור לחולצתי בדיוק היכן שחסר לי כפתור".

הזקן השיב את כלי העבודה למחסן ולאחר שאכל את ארוחתו, לקח את סל התפירה שלו ואת החולצה, תפר בחוזקה את הכפתור ואמר: "זהו זה! כעת הרוח – לא תנשוב ותקרר לי את הצוואר, כעת לא יהיה לי קר". הוא הניח את החולצה על הכיסא שליד מיטתו והלך לישון.

בחצות הלילה, נעור הזקן משנתו לקולות חבטה רמים. הוא קם מן המיטה ופתח את החלון. בחוץ היה חושך כל כך, שהוא לא יכול היה לראות דבר, אך הוא שמע – קול כעוס אומר: "השב לי את כפתורי". הזקן סגר בשקט את החלון וחזר לישון.

כעבור שני לילות שוב נעור הזקן משנתו. אך הפעם לא הייתה זו חבטה כי אם דפיקה בדלת. הוא קם ממיטתו, ירד במדרגות, ניגש ופתח את הדלת. שם עמד אישון קטון לבוש כולו מכף רגל ועד ראש בבגד ירוק. הזקן הבחין שבמעיל הירוק חסר הכפתור העליון. האישון דחף לעברו שק וקרא: "הא לך! כעת, השב לי את כפתורי!" – הזקן פתח את השק וראה שהוא מלא בפטריות שאינן ראויות למאכל. הוא אמר בעדינות: "אלו אינן טובות בשבילי. שמור לך את הפטריות ואני אשמור את הכפתור".

הוא סגר בשקט את הדלת וחזר לישון. שבוע חלף.

הזקן כיבס את בגדיו וביניהם את החולצה עם הכפתור הירוק. כאשר תלה את הכביסה על החבל, חש במישהו העומד מאחוריו. כאשר הידק את האטב האחרון, שמע לפתע קול חרישי: "בבקשה, השב לי את כפתורי". הזקן הסתובב ואמר: "בשמחה אשיב לך את כפתורך. חכה נא רק רגע ואלך להביא את מספרי". במהרה שב עם מספריו, גזיר גזור, גזר את הכפתור, הושיט אותו – לאישון הירוק ואמר: "תודה לך, בלעדיו הרוח מקררת לי את הצוואר, אך לבטח אוכל למצוא כפתור אחר". האישון הירוק שב אל היער שמח וטוב לב והזקן שב בשמחה לבקתתו.

כמה לילות חלפו עברו. והנה לילה אחד נעור הזקן משנתו ומצא את חדרו מוצף באור בהיר, כאילו היה זה אור יום. הוא קם מן המיטה והביט דרך החלון, הלבנה במילואה זרחה בשמים ועל המדשאה ראה כתם אור זוהר. בשקט סגר את החלון וחזר לישון. עם בוקר כאשר יצא לחצר, ראה על המדשאה, היכן שבלילה זהר כתם האור, פטריות. פטריות טובות למאכל. הוא קטף שלוש פטריות גדולות לארוחה. נעמד ואמר: "תודה לך אישון ירוק, תודה על הפטריות". האישון הירוק הסתתר מאחורי שיח וחייך.

מאז, בכל שנה בחורף מוצא הזקן פטריות מאכל במדשאה. ובכל שנה הוא קוטף שלוש פטריות, נעמד וקרא: "תודה לך אישון ירוק, תודה על הפטריות". והאישון הירוק תמיד מסתתר מאחורי שיח, מחייך ושב אל היער.