עץ הכוכבים
מאת:
בארץ רחוקה רחוקה , גדל עץ קסמים,
ענפיו בשחקים נוגעים
ושורשיו - עמוקים עמוקים ....
ולעץ פירות של אור פירות של כוכבים.
ונתן העץ מפירותיו הנפלאים לכל איש ואישה,
לכל ילד וילדה.
אכלו האנשים את הפירות ונתמלא ליבם באור ונמלא העולם כולו באור.
היו בני האדם יוצאים לקראת העץ בשיר ובריקוד
"צעד קל ,צעד קל, צעד קל נצא במחול
כי אי שם באגדה יש עץ של אור גדול"
אך החורף הגיע והימים התקצרו ובכל יום היה קצת פחות אור
ויום אחד היה כל כך חשוך שלא הצליחו למצוא את הדרך לעץ האור.
הדרך לעץ הכוכבים אבדה.
התאספו האנשים ביחד וחשבו "מה נעשה? איך נמצא את עץ האור?
ואז אמר אחד הזקנים "אם נאמר את שם העץ ידלקו כוכביו,יש למצוא את הינשוף החכם שגר הרחק ביער. הוא זוכר ויודע את שם העץ. אך מי ילך אל הינשוף?"
"אני" אמר ארנב קטן שמן המעורה העמוקה באדמה הציץ
הופ הזדקפה אוזן אחת
והופ הציצה גם אוזן שניה
והופ הופ הופ קפץ לו הארנב "אני אלך אל הינשוף ואביא את שם העץ"
הופ הופ הופ קפץ הארנב בשמחה עבר את הנהר ונכנס אל היער .
ושם במרומי עץ אלון גדול מצא את הינשוף
(ארנב) בשמחה אבוא אליך"
(ינשוף) "בברכה תתקבל בקשתך ועכשיו הסכת ושמע את שם העץ:
בי האור".
הופ הופ הא, הופ הופ הא
כך קפץ הארנב בשמחה.
יצא הארנב מן היער , חזר ועבר את הנהר..
אך הארנב כל כך מהיר, ובכלל אינו זהיר,
לפתע נתקל באבן קטנה, נפל והתגלגל וגם קצת התבלבל
כששאלו אותו האנשים מה שם העץ התעטש
.לא זכרו שתי אוזניו את שם העץ הגדול והתבייש...
"מי ימצא את שם העץ?"
מתוך היער נשמעה שאגה אדירה
ומיד ידעו האנשים מי החיה שבחרה את שם העץ להביא
אריה אמיץ מן המדבר
אל תוך שחור היער דהר
במהירות אל תוך השחור
בו מסתתר האור.
(האריה לינשוף) "בברכה אליך אבוא"
(הינשוף אל האריה) "בברכה תתקבל בקשתך – את שם העץ
הקשב ושמע "בי ה- אור"
אך האריה עייף מאוד ורדום
אולי אשכב רק קצת לנום..
נוח, נוח ,נוח, נום
האריה נימנם נימנום – רדום..
התעורר האריה בבהלה
מיהר, מהר אל האסיפה הגדולה.
שמחה רבה שמחו כשראוהו
"מה שם העץ?" – שאלוהו
אך האריה הרדום לא זכר את שם העץ הקסום
התבייש ובזנבו כבר לא כישכש...
ןמי מצא את שם עץ האגדה"
מעלה, מעלה בשמים נשמע משק כנפיים.
ידעו האנשים כי הנשר יצא למצוא את ש העץ, עץ האגדה.
עף לו הנשר בשמים סחור סחור עד שראה מלמעלה את ינשוף גדול העיניים
(הנשר לינשוף:) בברכה אבוא אליך
(הינשוף) בברכה תתקבל. מבוקשך אדע. הסכת ושמע.." בי ה אור"
עף הנשר חזרה...לפתע, למטה ,עכבר קטן ראה ומיד לציד יצא.
אך העכבר לחור נכנס והנשר את שם העץ שכח..
את שם העץ לא זכר, כי הירהר הוא בעכבר.
התבייש הנשר וקיפל נוצותיו
"מי יצא וימצא את שם העץ?" דאגו האנשים..נשתררה דממה..
ומתוך הדממה לפתע נשמע קול קטן וביישן "אני אלך"
מי זה דיבר? מאיפה בא הקול? הסתכלו לכל אבר ולא ראו דבר מלבד אבן קטנה. והנה מתוך האבן הציץ ראש קטן ואמר "אני אלך"
צחקו האנשים כל כך שנבהל הצב וחזר להתחבא בשריונו.
קם ילד קטן ואמר:
הארנב מהיר –אך לא זהיר
האריה אמיץ וחכם – אך נרדם
לנשר כנפיים אך בעכבר – בחר
ואולי דווקה הצב האיטי את שם העץ יביא?
וכך יצא הצב בצעד איטי, את שם העץ להביא
אינו ממהר- אך אינו עוצר
אינו מקפץ וגם לא נירדם
צעד צעד צועד לו הצב... צעד צעד בקצב אחד.
לבסוף הגיע הצב אל הינשוף "בברכה אבוא אליך"
"בברכה תתקבל"
אתן לך ניצוץ קטן של אש, שמור עליו לבל יכבה.
את שם העץ הוא נושא."
לקח לו הצב את ניצוץ הזהב ויצא לדרכו. צעד,.. צעד....
כאשר הגיע הצב אל האנשים, אל האסיפה
הניח את הניצוץ באמצע המעגל.
ראו האנשים את הניצוץ ולחשו ביחד את שם העץ בו נזכרו
בי ה אור""
והעולם נתמלא אור
אור אור אור
רוב זהב
מפזר טיפותיו,
מנצנץ, מהבהב
כך חודר לכל לב,
רק טיפה לכל אדם
ומתמלא באור העולם
וגם כוכבי העץ הנעלם נדלקו שוב כולם...
ובשמים עוד היום זורחים הם לכולם.