היו היו שני חברים טובים, חמור וסוס. שניהם גרו באורווה אחת גדולה, יחד עם הרבה חמורים וסוסים.

יום אחד אמר החמור לסוס, "נמאסה עליי האורווה הצפופה הזאת. אני הולך."

"לאן אתה הולך?" שאל הסוס.

"אני הולך לבנות לי בית על הגבעה," אמר החמור.

"גם אני רוצה לבוא איתך," אמר הסוס.

"ומה אתה יכול לעזור לי?" שאל החמור.

"אני יכול לסחוב עצים על גבי בשביל לבנות את הבית," אמר הסוס.

"זוהי עזרה חשובה מאוד," אמר החמור. "בוא איתי ונבנה שנינו בית על הגבעה."

יצאו החמור והסוס מהאורווה והלכו בדרך. הלכו ודיברו על הבית שיבנו להם יחדיו על הגבעה. בדרך פגשו אווזה.

"בוקר טוב לך," אמרו החמור והסוס.

"בוקר טוב לכם," אמרה האווזה. "לאן אתם הולכים?"

"אנחנו הולכים לבנות לנו בית על הגבעה," אמרו החמור והסוס.

"גם אני רוצה לבוא איתכם," אמרה האווזה.

"ומה את יכולה לעזור לנו?" שאלו החמור והסוס.

"אני יכולה לאסוף עשב במקורי ולסתום את הסדקים," אמרה האווזה. "כך לא יחדרו הרוח והגשם אל תוך הבית."

"זוהי עזרה חשובה מאוד," אמרו החמור והסוס. "בואי איתנו."

הלכו השלושה יחד, חמור וסוס ואווזה. הלכו ושוחחו ביניהם על הבית היפה שיבנו להם על הגבעה. בדרך פגשו כבשה.

"בוקר טוב לך," אמרו השלושה.

"בוקר טוב לכם," אמרה הכבשה. "לאן אתם הולכים?"

"אנחנו הולכים לבנות לנו בית על הגבעה," אמרו החמור והסוס והאווזה.

"אני רוצה לבוא איתכם," אמרה הכבשה.

"במה את יכולה לעזור?" שאלו החמור והסוס והאווזה.

"אני יכולה לרפד בצמרי את רצפת הבית," אמרה הכבשה. "כך יהיה לכולם נעים וחם."

"זוהי עזרה חשובה מאוד," אמרו השלושה. "בואי איתנו."

הלכו ארבעתם יחדיו, סוס, חמור, אווזה וכבשה. הלכו ושוחחו על הבית היפה שיבנו להם על הגבעה. בדרך פגשו בתרנגול.

"בוקר טוב לך," אמרו.

"בוקר טוב לכם," אמר התרנגול. "לאן תלכו?"

סיפרו לו הארבעה על הבית שייבנו על הגבעה. הצטרף התרנגול ואמר, "אני אהיה השעון המעורר שלכם. בכל בוקר אקרא בקול ואעיר אתכם מן השינה."

"זוהי עזרה חשובה מאוד," אמרו הארבעה. "בוא איתנו."

הלכו החמישה יחד: סוס, חמור, אווזה, כבשה ותרנגול. הלכו ושוחחו על הבית היפה שיבנו להם על הגבעה.

הלכו והלכו עד שהגיעו לראש הגבעה ומיד החלו בעבודה. הסוס סחב בולי עץ על גבו. החמור הרכיב את בולי העץ זה על זה והקים את קירות הבית.

האווזה סתמה את הסדקים שבקירות בעשב, שאספה במקורה. הכבשה ריפדה את רצפת הבית בצמר רך וחם. 

כשהתעייפו כולם שכבו לישון, ולמחרת בבוקר התעוררו לקול קריאת התרנגול, והמשיכו לבנות את הבית.

כך עברו ימים רבים. ועם בוא האביב היה הבית על הגבעה מוכן, וכל החברים גרו בו ביחד.