היה היו סבא וסבתא. בקש סבא-"אפי נא לי. סבתא, כעך!" "וממה אאפה לך?" אמרה סבתא. "אזל הקמח" אין דבר סבתא! לאסם די נא, באמבר חטטי נא, תמצאי דייך עשתה סבתא כדברו, טאטאה באסם, חטטה באמבר, ומצאה מעט קמח, חופן חופנים. בללה הקמח בשמן, התקינה הכעך, אפתה אותו בתנור והניחה אותו בחלון לצננו. נתעצב הכעך. נמאסה עליו הישיבה בחלון, קם ונתגלגל-נתגלגל וירד-מן החלון למפתן, מן המפתן אל הדשא, מן הדשא אל השביל, ובשביל הלך הלוך ונתגלגל. 

מתגלגל הכעך, מתגלגל ולפתע בא לקראתו ארנב. אמר הארנב: כעך כעכי, מייד אוכל אותך! "אל נא, אל נא תאכלני ארנבון עיניים באלכסון! מוטב כי תשמע, הנה, אשיר לך שיר! טוב, שירה נא.

פתח הכעך ושר-

"אני כעך, אני כעך
באסם טאטאוני,
באמבר חטטוני,
בשמן בללוני
בתנור אפוני
בחלון צננוני
מפני סבא ברחתי
מפני סבתא ברחתי
מפנייך ארנבון, לא יקשה לברוח!"

קפץ הכעך, הלך ונתגלגל בדרכו הלאה, מתגלגל הכעך בשביל ביער, ולקראתו בא זאב. "כעך כעכי! מייד אוכל אותך!" אל נא, אל נא תאכלני, זאב גיבור-זנב אפור, הנה אשירה לך את שירי!

שר הכעך- " אני כעך, אני כעך....."

נתגלגל הכעך, ברח ונעלם כהרף עין. מתגלגל הכעך, מתגלגל ולפתע בא לקראתו דב. צועד הדוב, שובר זרדים, מועך שיחים": כעך כעכי, מיד אוכל אותך!" אוי, דובי דוב, פיסח מפוסח, איכה תאכלני? הנה, מוטב כי תשמע את שירי! פתח הכעך בשירה ודובי, עשה אוזניו כאפרכסת. 

"אני כעך, אני כעך.."

נתגלגל הכעך, ברח נעלם כהרף עין. מתגלגל הכעך בשביל, ביער, ולקראתו בא שועל. שלום עלייך כעכי! אמר השועל. מה יפית כעך! מה אדמו לחייך! שמח הכעך על שהיללוהו ומיד פצח בשירו..." אני כעך אני כעך....." שיר נחמד, אמר השועל, אך צר לי כל כך יקירי אהובי, נתחרשתי לעת זקנתי, לקתה שמיעתי. שב נא פה, אצלי על אפי ושירה נא עוד פעם את שירך הנחמד. שמע הכעך בקולו של השועל: נעם לו מאוד על שהללו את שירו. קפץ, ישב על אפו של השועל ופתח: "אני כעך כעך..." אך השועל...הם! ואכל אותו