בכפר קטן, בארץ רחוקה, חי לו ילד ושמו פלה, ולפלה הייתה כבשה. מדי יום היה יוצא פלה עם כבשתו אל האחו הירוק, שם הייתה הכבשה מלחכת עשב לשובעה.

פלה היה מבריש את צמרה הלבן של כבשתו, ושניהם היו משחקים שעות ארוכות. עברו הימים, והכבשה גדלה, והצמר שלה הגיע כמעט עד לרגליה. גם פלה גדל, אך בגדיו נשארו בגודלם.

מכנסיו שהיו ארוכים הגיעו בקושי לברכיים, וחולצתו לא כיסתה את ידיו שהתארכו. חשב פלה: "מה אוכל לעשות כדי שיהיו לי בגדים חדשים המתאימים לגודלי?"

לפתע עלה במוחו רעיון. לקח פלה מספריים מיוחדות וגזז את הצמר הרך של הכבשה, ובלבו חשב שכך גם לכבשה יהיה נעים בחום הקיץ הלוהט.

אז הלך אל סבתו וביקש: "סבתא, סרקי לי בבקשה את הצמר כדי שיהיו לי בגדים חדשים."

בשמחה ענתה סבתא: "אך עליך להשקות את גינת הירק ולקטוף ירקות לארוחת הבוקר במקומי."

"אני אעשה זאת," ענה פלה, ומיד החל במלאכה. ובעוד השקה פלה את הגינה, סרקה הסבתא את הצמר.

כשסיימה, הודה לפלה והמשיך בדרכו. אז הלך אל סבתו השנייה שגרה מעבר לנהר וביקש: "סבתא, טווי לי בבקשה את הצמר לחוט."

בשמחה ענתה הסבתא: "אך עליך להשגיח על הפרות."

"אני אעשה זאת במקומך," ענה פלה. ובעוד פלה משגיח על הפרות, טוותה הסבתא את הצמר.

כשסימה הסבתא לטוות, היו בידיה חוטי צמר ארוכים ולבנים. אז לקח פלה את חוטי הצמר וטבל אותם בדלי שבו מים בצבע כחול. טבל וחבט, ושוב טבל וחבט, עד שהצמר נצבע כולו. גלגל פלה את הצמר לפקעת אחת גדולה ורץ לביתו אל אמא.

כשהגיע ביקש: "אמא, בבקשה תארגי לי מהחוט הזה בד."

בשמחה ענתה לו אמו: "אך עליך לטפל באחותך הקטנה."

"אני אעשה זאת במקומך," ענה פלה. ובעוד פלה משחק עם אחותו הקטנה, ארגה לו אמא בד מן הצמר.

כשסיימה, הודה לפלה ולקח את הבד. יצא לו אל החייט. "חייט יקר," ביקש פלה, "תפור לי בבקשה מן הבד הזה בגדים חדשים."

"אך אתה תגרוף את הקש ותביא עצים להסקה," אמר החייט, ומיד החל פלה במלאכה.

הוא גרף את הקש והביא עצים להסקה. כשסיים, היו בגדיו החדשים מוכנים - מכנסיים עם כיסים וחולצה כחולה. שמח פלה והודה לחייט.

בערב, ערב חג השבועות, לבש פלה את בגדיו החדשים ויצא אל האחו עם כבשתו.

"תודה לך, כבשה קטנה, על בגדיי החדשים," אמר פלה.

"מהמה," ענתה הכבשה, ושניהם שמחו מאוד.