יוקה גרה באי רחוק. ליוקה היו אמא ואבא ואח גדול, כולם חיו יחד בביתם הקטן. לבית הקטן היה גג עשוי מקש ועלים, כמו כל בתי השכנים. הוא עמד על אי ארוך, מוקף ים מסביב.

אמא של יוקה עבדה כל שעות היום בבית ועל ידו. היא נקתה הכביסה וכיבסה בגדים שונים. ואבא טיפס על העצים, על עצי הקוקוס הגבוהים ואסף אגוזים גדולים.

לפעמים הוא היה יוצא לשוט בים בסירה הקטנה, לדוג דגים. לסירה קראו בשם קאנו. האח הגדול של יוקה היה משחק כל היום עם הנערים הגדולים.

הם היו יורים חצים בקשתות, שוחים בים במהירות ובסירות מפרש, וגם עוסקים בכל מיני משחקים אחרים שהנערים הגדולים נוהגים לעסוק בהם.

כל הימים הייתה יוקה יושבת בחול ומשחקת בבובת העץ שלה. השעות כולן היא הייתה רוחצת אותה באמבטיה של צדף גדול, מגישה לה מאכלים על גבי צלחות של צדפים קטנים, בונה לה בית מצדפים וחול, ומפזרת מסביבו פרחים צבעוניים.

ובערב, אחרי הארוחה, יוקה הייתה שוכבת לישון על מזרונה הקטן, מחבקת את בובתה חזק חזק בזרועותיה, ונרדמת יחד איתה.

פעם אחת עגנה בחוף אונית סוחרים גדולה. הסוחרים באו לאי כדי לקנות אגוזי קוקוס. אחד מהם ראה את יוקה משחקת בחול בבובתה ואמר לה: "יש לי הפתעה בשבילך." והוא הגיש לה בובת חרסינה, גדולה ונהדרת, אשר הביא מארצו הרחוקה. שיער זהב ועיניים תכלת היו לבובה, ובגדים נפלאים וצבעוניים.

כל היום הייתה יוקה משחקת בבובה החדשה, מפשיטה ומלבישה אותה, מקשטת את שיערה בפרחים יפים. אבל אסור היה לרחוץ אותה, כי המים יכלו לקלקל את צבעיה. אסור היה להביא אותה לחדרי חול, כי החול נדבק בשיערה המתולתל.

אסור היה להכניס את הבובה לתוך בית מחול, שלא תתלכלך. וגם קשה היה מאוד לבנות בית חול גדול כל כך. היה אפוא על יוקה להחזיק את הבובה כל הזמן בזרועותיה ובזהירות רבה, כדי לא לקמט את בגדיה המהודרים.

ובאותה שעה שיחקו הילדים האחרים ממש כמו קודם.

בלילה, כשבא הזמן לשכב לישון, לקחה למיטתה את הבובה הישנה, וחיבקה אותה חזק חזק בזרועותיה, בלי לחשוש שמא תקמט בגדיה. את בובתה החדשה הניחה לבד על הרצפה, וכך נרדמו כולם ושקעו בשינה עמוקה.