היו היתה ילדה קטנה שלא נותר לה דבר בעולם, מלבד בגדיה לגופה, ופרוסת לחם אשר נתן לה לב רחמן במתנה. הילדה היתה טובת לב, ומאחר והעולם כולו זנח אותה יצאה אל השדה, ובליבה אמונה באהבת אלוהים. 

והנה בא לקראתה איש, שאמר לה: תני לי משהו לאכול, אני כל כך רעב. היא הושיטה לו את פרוסת הלחם ואמרה לו: אלוהים יברך לך אותה. 

(שיר) עבורך כך אתפלל, יברך אותך האל. יעטוף באור וחום, ישמור עליך ממרום.

היא המשיכה בדרכה, והנה בא לקראתה ילד שבכה ואמר לה: קר לי כל כך בראש תני לי משהו שאוכל לכסות אותו. היא הסירה מעליה את כובע ונתנה לו. 

(שיר) עבורך כך אתפלל, יברך אותך האל, יעטוף באור וחום, ישמור עליך ממרום.

הילדה במשיכה בדרכה עוד מעט, והנה באה לקראתה ילדה שרעדה מקור, היא הסירה את אפודתה ונתנה לה. 

(שיר) עבורך כך אתפלל יברך אותך האל. יעטוף באור וחום ישמור עליך ממרום.

הילדה המשיכה בדרכה, והנה באה ילדה אחרת, שהתחננה על חצאיתה וגם אותה הסירה מעליה ונתנה אותה. 

(שיר) עבורך כך אתפלל...

היא המשיכה בדרכה, והנה הגיעה אל היער וכבר היה חשוך. והנה בא ילד שהתחנן על הכותנת. היא חשבה: היער חשוך, איש לא יראה אותי, אוכל למסור גם את הכותנת. וגם אותה הסירה מעליה ונתנה לו.

 (שיר) עבורך כך אתפלל...

כשעמדה כך לבדה ביער ולא נותר לה עוד דבר, נפלו לפתע כוכבים זוהרים מן השמים ומילאו את ליבה בשמחה וחום. על גופה הופיעה כותנת חדשה מבד זוהר ועדין. היא אספה את הכוכבים שהפכו למטבעות זהב, וחיה באור ואושר כל ימי חיה.

(שיר) עבורכם כך אתפלל, יברך אתכם האל, יעטוף באור וחום ישמור עליכם ממרום. 

והשביל כך מתפתל, ליבי כמהה ומייחל, באפילה במקום מסתור, למצוא האור למצוא האור.