לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, שכנה ממלכה מופלאה. בממלכה חיו מלך ומלכה ולהם תשעה ילדים, שישה נסיכים ושלוש נסיכות – אשר יחדיו אוהבים הם לשחק, ליצור עולמות קסומים ולעוף על כנפי הדמיון אל מחוזות רחוקים, שם פוגשים הם בחיות מכל מיני סוגים וביצורים שונים ומשונים. יודעים הם לבנות ארמונות ולגלות אוצרות. למלך גנים יפים ובו צומחים פרחים מיוחדים בכל מיני צבעים, וגם עצי פרי גדולים עם פירות טעימים ומתוקים.  הממלכה שכנה, לא הרחק מן הים, ולעיתים, בימי הקיץ החמים המלך היה מעיר את כולם עם עלות השחר, מוקדם מוקדם בבוקר וביחד כל המשפחה הלכו אל הים. ההליכה ארכה כמה שעות, אך כשהגיעו אל הים זו הייתה שמחה גדולה. כל הנסיכים והנסיכות זוכרים לטובה את ימי הים. יום אחד, בלי שום סיבה נראת לעין, ובאופן מפתיע יצאו הנסיכים והנסיכות מן הארמון, הביטו לרקיע והנה השמים חשוכים – השמש לא זורחת במרומים. וכך בימי הקיץ החמים- אין שמש, רק עננים אפורים. המלך והמלכה שמעו את ההמולה וחיש מיהרו לצאת אל הגינה, פניהם קדרו למראה העצים והפרחים שהחלו לקמול. כך חלפו להם יום או יומיים, שבוע או שבועיים וכל דרי הממלכה החלו דואגים מאוד ובכל יום שאלו מתי ייפסק הקור והשמש אילנו תחזור??

ראו הנסיכים והנסיכות כי המלך והמלכה ממש עצובים, מודאגים ומחכים לימים טובים. אז אמרה הנסיכה ג'ייג'יי אנו חייבים לצאת למסע הפלגה, מעבר לים נמצא רפואה לממלכה, מעבר לים מעבר לים אל איי הזהב.

נזכרו כולם בסיפור שהמלך נהג לספר להם, על איי הזהב השוכנים מעבר לים. שם באיי הזהב ישנם זרעים מיוחדים, זרעים של זהב. כאשר זורעים אותם באדמה מיד השמש שולחת אליהם את קרני הזהב שלה. עוד סיפר המלך, כי מי שחזר מאיי הזהב היה מלא באור ובעל לב זהב למשך כל חייו.

היה זה ערב מיוחד, כל הערב הנסיכים והנסיכות עסקו בהכנות למסע. השכם בבוקר יצאו למסע הפלגה אל איי הזהב, הם עלו על הסירה המלכותית, לכל אחד משוט בידו וביחד חתרו כל הדרך אל איי הזהב. הדרף הייתה ארוכה ומלאה בהרפתקאות, עד שלפתע מן המרחקים הנסיך אור אמר: הנה שם במרחקים, אני רואה חוף מבטחים. נצנוצי זהב החלו מתפזרים על סירתם והנה הם נוצצים, זוהרים ומאושרים, אך גם מאוד עייפים.

כשהגיעו אל החוף, הנסיך אור ירד מן הסירה בנחישות לקח את עוגן הסירה ועגן אותה לאבן גדולה. בעודו עסוק במלאכה, מעליו עפה גחלילית בשלווה, אליו קרבה ולחשה " זרע אור זרע אור בליבי אותו תשמור" שמח הנסיך וחזר לעזור לאחיו ואחיותיו לרדת מהסירה ולהיכנס אל איי הזהב.

הם התמקמו תחת עץ גדול וירוק והיו עייפים ורעבים מאוד. הנסיך דן דן מיד קם ובחריצות רבה טיפס על העצים ומילא שק גדול באגוזים. שם על העץ את הסנאי פגש והוא איליו לחש: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור" שמח הנסיך וחזר לכבד את כל החברים באגוזים.

באותו הזמן הנסיכה ג'יי ג'יי שהכירה היטב את קסמי היער, בשמחה נכנסה אל היער והחלה מלקטת מפירותיו המתוקים אוכמניות, פטל ותותים , ותוך כדי שהיא תותים מחפשת חיפושית מיהרה איליה לגשת ואמרה לה: " זרע אור זרע אור בליבי אותו אשמור" חיש אספה את כל פירות היער וחזרה לחלק לכל החברים.

כולם אכלו מן האגוזים המזינים ומפירות היער המתוקים וזו הייתה ארוחה נפלאה, מיד כשסיימו נרדמו ונכנסו לשינה עמוקה.

בבוקר הנסיכה לונה התעוררה ראשונה, היא הריחה ריח מופלא, הלכה בעקבות הריח הטוב והגיע אל שדה פרחים מרהיב ביופיו. הנסיכה לונה רקדה עם הפרחים והפרפרים וכשהתעייפה התיישבה למנוחה ופרפרית שלידה התעופפה קרבה אילה ולחשה: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור"

אט אט התעוררו כל הנסיכים והנסיכות ובסקרנות ובחדווה יצאו לתור באיי הזהב.הנסיך ירדן גילה אגם קסום מלא בברווזים, בהתמדה רבה, גם בבוקר וגם בליל בא להאכיל את הברווזים. בוקר אחד שחה הברווז על לנסיך ואמר לו: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור".

הנסיכה זיו טיילה לה בשמחה ובדרכה פגשה ארנבת פצועה, הנסיכה, בטוב ליבה, מיד חשה לעזרתה, החזיקה אותה קרוב לליבה וכך אחרי זמן מה, הארנבת חזרה למיטבה, בריאה היא רצה רצה ומקפצת ולנסיכה זיו אומרת: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור"

הנסיך פלש מצא קן שנפל מהעץ ובתוכו ביצים קטנות. בסבלנות רבה חיכה ועל הקן שמר באהבה. עד שיום אחד מן הביצה בקעו גוזלים קטנים וחמודים. הנסיך אותם האכיל עד שגדלו ורגע לפני שכבר היו מוכנים לעוף אל השחקים, קרבו איליו ופה אחד לוחשים: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור"

הנסיך רימון אהב במי הנהר להתרחץ. מים טהורים ונעימים, שם פגש בדגים רבים, איתם שיחק ברוך. ערב ערב ישבו ליד המדורה, לאור הירח ושכולם כבר נרדמו הנסיך אש היה מקשיב בתשומת לב מיוחדת לקולו של הזמיר, לשירתו הנהדרת. אש היה נשאר ער שעות ארוכות ומקשיב. לילה אחד הזמיר פרש כנפיו ואל הנסיך אש קרב ולו אמר: " זרע אור זרע אור בליבך אותו תשמור"

ערב למוחרת, ישבו כל הנסיכים והנסיכות ישבו מסביב למדורה, הכוכבים נצנצו באור זהב וקול נשמע ממרחקים – עתה אתם מוכנים, לכולכם זרעי זהב, זה הזמן לממלכה לחזור להביא את האור.

הביטו הנסיכים והנסיכות אחד על השני וידעו הם כי מחר השכם בבוקר יצאו בדרכם חזרה לממלכה. בבוקר, לפני שיצאו, אמרו כולם פה אחד, מסע זה הגיע לסיום, אנו נמשיך בדרך יחדיו וכולם ידעו שזוהי תחילתו של מסע חדש ומרגש.

שיהיה לכם בהצלחה בדרככם החדשה, ואתם תמיד מוזמנים לבקר בממלכה.

אוהבים אתכם מאוד, ממלכת גינת אגוז