זרע אור
מאת:
מיטל נהרדע
בממלכה קסומה מעבר להרים הרחוקים, שוכן ארמון מופלא ובו נסיכות ונסיכים
והנסיכים כולם טובים, חזקים הם ושמחים, אוהבים את הטבע, הים וההרים, אוהבים לגלות מקומות חדשים.
המלך והמלכה המולכים בממלכה רגילים לימים של אושר ושמחה. ובזו ממלכה כולם מטפחים עץ אחד מופלא זהו עץ החיים עץ של אהבה בצילו חיים כולם בנועם ושלווה. והעץ צומח במלוא הדרו על שפת האגם לרגלי ארמונו.
בכל בוקר, המלך, המלכה, הנסיכות והנסיכים בחצרות הממלכה מטיילים. פוגשים חברים, חיות וצמחים, רואים איך הדברים בעולם משתנים. מבקרים את העץ המופלא, את גזעו וענפיו מחבקים בשמחה. יושבים בצילו, אוכלים מפירותיו המתוקים ולוגמים ממי האגם הטובים שלשורשיו. בודקים לשלומו ולשלום הסביבה וליבם נמלא אור ואהבה.
בוקר אחד, בטיול הבוקר כהרגלם, הגיעו הנסיכות, הנסיכים, המלך והמלכה אל העץ המופלא והיום, שלא כמו תמיד- ראוהו קודר, חיוור. פרחיו לא פרחו, עליו עייפו וקמלו, ענפיו הגבוהים נראו חסרי חיים.
אנשי הממלכה, החיות והצמחים- כולם נעמדו סביבו נבוכים, כואבים. חלפו ספר ימים והעץ לא החלים. העייפות והיגון כיסו כל פינה, ולא נמצא האור, לא תשמע רינה.
המלך המודאג לא נח ולא נם, דאג וחשב איך ימצא מרפא לעץ החיים. לילה אחד לפתע נזכר, איך סבו סיפר לו פעם בעבר, על זרעי אור יקרים שמביאים מזור כל חולים וקומלים. ועוד סיפר סבו של המלך שהזרעים שמורים היטב בקצות הממלכה- אצל אישה זקנה, ובתוך צדפה יקרה, בקיני נשרים, ובמאורת דרקונים. וחשוב במיוחד, שכל מי שיגיע וימצא את זרעי האור יהיה בעל לב טוב, לב זהב.
באותו הלילה חלם המלך חלום, ובחלומו סב זקן ובידו זרעים טובים ונוצצים – זרעים של אור. והסב את הזרעים טומן בצמוד לשורשי העץ, ואורם עולה במעלה השורשים ושולח רפואה טובה אל הגזע, אל הענפים.
בבוקר השכם כינס המלך את כל נסיכיו וביקשם לצאת לעולם הרחב, לתור כל גבעה, לתור כל מישור עד אשר ימצאו את זרעי האהבה והאור, זרעים קסומים שישיבו את העץ המופלא לחיים.
מיד מתאספים כל הנסיכים, למסע מתכוננים, תרמילים מכינים. והמלכה הטובה אליהם מגיעה, לכל אחד נותנת חיבוק ונשיקה, לכל נסיך ולכל נסיכה ממתיקה ברכה קסומה, שתלווה אותו במסע שתהיה הדרך צלחה.
נסיכי האדמה התחילו את מסעם לדרום הרחוק, ירדו בעמקים, חצו גאיות, חלפו על פני נחלים יבשים, והשמש מכה והדרך קשה, ארוכה מעייפת, אך ממשיכים ללכת. ובלילה, לאור כוכב ראשון, הגיעו לאדמת המדבר הגדול. ובנווה המדבר נמצאה ביקתה קטנה שם מתגוררת אישה זקנה. פתחה להם הזקנה את הדלת 'חיכיתי לכם' אמרה. ובחיוך של תקווה הניחה בידם זרעים של אהבה.
"זרע אור זרע אור בליבי אותך אשמור דרך דרך ארוכה על פני האדמה"
נסיכי המים הקשיבו לקולות, לרחשים והתקדמו בדרכם מערבה, בין משעולים ויערות עבותים. הלכו והלכו ימים ולילות עד אשר הגיעו למישורים וחולות. טיפסו ועלו על דיונות של חול ומרחוק הם ראו את הים הגדול. גלשו לעברו לעבר הים, לעבר הגלים, ליד אי קטן באופק, ראו סירת משוטים. שחו הנסיכים במים הכהים. הגלים בהם מכים והם כמעט מתייאשים. אך בכוחות אחרונים, בכוחות משותפים לסירה הם מגיעים. בסירה הקטנה ניגלית תיבה מוארת. פתחוה הנסיכים וגילו צדפה ובתוך הצדפה זרעים מנצנצים.
"זרע אור זרע אור בליבי אותך אשמור דרך דרך ארוכה על פני האדמה"
נסיכי האויר הצפינו להרי השלג הרחוקים, התקדמו בדרכם עד שהאויר נעשה קר ודליל, טיפסו על הרים בעזרת חבלים, והגיעו לפיסגת הרי השלג הקרים. מעליהם חגו וצווחו נשרים רגליהם שקעו בשלג שהקשה עליהם להמשיך וללכת. הנשרים נחתו לרגליהם והנסיכים טיפסו להם על הגב וביחד המריאו אל קיני הזהב. בקיני הזהב ביצה מיוחדת בתוכה נמצאת תשובה, הזרע לריפוי העץ המופלא.
"זרע אור זרע אור בליבי אותך אשמור דרך דרך ארוכה על פני האדמה"
נסיכי האש התקדמו מזרחה אל האופק הכתום. הלכו והלכו כל היום. השמש שקעה והם המשיכו במסעם בלילה הארוך, מגששים את דרכם בחושך מבלי לראות. הם הלכו ומעדו, קמו ונפלו ולפתע ניצוץ של אור בעיניהם תפסו. וכשהולכים הם בערגה לכיוון האור המנצנץ הגיח מולם דרקון כועס. 'מה רצונכם?' שאל בנשיפה והנסיכים סיפרו לו על העץ המופלא שעייף וקמל. סיפרו על אביהם המלך ועל השליחות והזרעים אותם הם מחפשים שיצילו את כל הממלכה מעצבות.
חייך הדרקון וסיפר שלהם הוא המתין והביא לנסיכים זרעי אור בוהקים.
"זרע אור זרע אור בליבי אותך אשמור דרך דרך ארוכה על פני האדמה"
חזרו כל הנסיכים הביתה בשלום כשבידם אוצרות ובליבם חלום. בליל ירח מלא נפגשו הנסיכים כולם, תחת העץ המופלא על יד האגם, הירח השתקף במלואו על המים, והמלך והמלכה מצפים בכליון עיניים. וברגע קסום ומופלא הביאו הנסיכים את אוצרם מהמסע- זרעי אהבה מהמדבר הגדול זרעים נוצצים מהים התכול זרעי מרפא מרוחות הצפון וזרעים בוהקים מדרקון האש האדום מיד כשנגעו הזרעים במים נמלא העולם אהבה ואור גדול עלה לשמיים, והעץ המופלא החלים ופרח, עליו מוריקים וריח טוב מופץ.
ילדי היקרים, אמר המלך בגאווה, הבאתם עולם ומלואו- המים האויר האדמה והאש יהיו תמיד איתכם ובלבבכם. אור חדש זרם על הממלכה ושמחה גדולה מילאה את לבבות הארץ כולה. כל נסיך ונסיכה שומרים בליבם את זו המתנה. עולה כל אחד על סוסו ויוצא לדרכו, לדרך חדשה.
"זרע אור זרע אור בליבי אותך שמור דרך דרך ארוכה על פני האדמה"