היה פעם ילד שגר בבית קטן, ומסביבו גינה. בגינה עמדו שני עצים צעירים. יום יום בא הילד לגינתו, ניקה את העשבים, השקה את העצים, ולבסוף רקד סביבם, ושר שירים, והיה מאוד מאושר. ואף פעם לא הרגיש לבד. 

בלילה אמא השכיבה את בנה לישון, סיפרה לו סיפור, ושרה לו שירים יפים, והוא חלם חלומות טובים ונעימים. באמצע הלילה, כשהכוכבים בשמיים נצצו וזהרו, באה יונה לבנה, והביאה לילד הנם חלום טוב במתנה. 

ופעם אחת, כשהגיע כבר הסתיו, רוחות קלות נשבו, ועם עלי השלכת רקדו, והציפורים הנודדות להן זמרו, ומכל עבר נראו פרחי החצב, הביאה היונה לילד הקטן חלום של סתיו. ובחלום רוקדים עלי השלכת, והרוח להם עוזרת וגם מזמרת, ובשמיים נדדו הכוכבים זוהרים ויפים. ולפתע, באור הירח נפלו כוכבי מרום, וגינתו של הילד הקטן מלאה כוכבים זוהרים, כוכבים כסופים.

חייך הילד בחלומו, ושמח בליבו. בבוקר כשהתעורר, ויצא אל גינתו, חיכתה לילד הפתעה נעימה. בכל מקום, בכל פינה, שנפל כוכב, מצא שם תפוח זהב. אסף הילד את התפוחים והביא לביתו. ראו אימא ואבא, ולב כולם היה מלא בשמחה.

והילד אמר: "הכוכבים נתנו לנו מתנה לכבוד השנה החדשה." 

ובערב החג, ישבו יחדיו, ואכלו תפוחי כוכבים עם דבש מהדבורים, ובלילה, כשישנו כולם, שוב הגיעה היונה הלבנה, והביאה ברכה לשנה טובה ומתוקה.