כל הלילה, כל הלילה

ישנו גמדים וגמדות,

בנקיקים, במאורות.

ובחוץ נשבה הרוח בין העצים

והמתיקה סוד.

(שיר)

בעצים נושבת רוח

הו ... הו ... הו ...

חג אילן קרב ובא,

התכוננו לחגיגה  2 X

התעוררו הגמדים ואמרו:

"שמעת, שמעת, שמעת, שמעת?

חג אילן קרב ובא, נתכונן לחגיגה"

(שיר)

נרחץ את הידיים, בסבון ומים.

נשפשף את הפנים, שיהיה נעים.

נסרק את השיער, יפה ומהודר.

בגד חדש וחגיגי נלבש.

טיפות של מי-ורדים לריח טוב נשים.

ונתקשט בזר, לפני שנאחר.

גלימה מהודרת ועניבה עם סרט.

ננעל הנעליים והופ על הרגליים.

ובלב היער, על גבעה בודדה

עמדה השקדייה.

לא בגד לה ולא שמלה,

עירומה וגם קפואה,

ישנה היא את שנת החורף שלה

אך שירה של הרוח נכנס לחלומה. 

(שיר)

בעצים נושבת רוח

הו... הו... הו...

חג אילן קרב ובא

התכוננו לחגיגה  2 X

התעוררה השקדייה

התמתחה ואמרה:

"מה רוצה אני שמלה צחורה

חגיגית ויפה לכבוד החגיגה"

אמרה ונרדמה.

אמרו הגמדים:

"שמעת, שמעת, שמעת, שמעת?

בואו ונכין לה הפתעה,

שמלה צחורה לכבוד החגיגה"

(שיר)

מקרני האור

שמלה צחורה נתפור  2 X

יחד, יחד, פה נשזור

פרח, פרח וכפתור  2 X

כל הלילה תפרו הגמדים

והנה עם בוקר השמלה מוכנה

כלילת היופי, חגיגית ולבנה.

רצו להלביש אותה לשקדיה -

אך אויה, היא ישנה.

רצו להעיר אותה וקראו לה:

(שיר)

"עורי בת היער

קומי שקדיה

בא זמנך לפרוח 

ט"ו בשבט כבר בא"  2 X

לא שמעה השקדייה

לא עונה השקדייה

ישנה היא, ישנה

עירומה וגם קפואה.

יצאה השמש החמה

מבין העננים

שלחה קרני אור זהובות

ללטף השקדייה.

קראו לה הקרניים:

(שיר)

"עורי בת היער

קומי שקדיה

בא זמנך לפרוח

ט"ו בשבט כבר בא"" 2 X 

לא שמעה השקדייה

לא עונה השקדייה

ישנה היא, ישנה

עירומה וגם קפואה.

ירדו טיפות הטל הענוגות

זלגו במורד הענפים

לדגדג השקדייה

קראו לה הטיפות:

(שיר)

"עורי בת היער

קומי שקדיה

בא זמנך לפרוח

ט"ו בשבט כבר בא"  2 X

לא שמעה השקדייה

לא עונה השקדייה

ישנה היא, ישנה

עירומה וגם קפואה.

עלו מן הגבעות כלניות אדמוניות ושלחו לשקדיה נשיקות  

מתוקות, מתוקות.

קראו לה הכלניות:

(שיר)

"עורי בת היער

קומי שקדיה

בא זמנך לפרוח

ט"ו בשבט כבר בא"  2 X

לא שמעה השקדייה

לא עונה השקדייה

ישנה היא, ישנה

עירומה וגם קפואה.

ראו כל זאת הגמדים ואמרו:

"אנחנו לא הצלחנו להעיר השקדייה,

השמש לא הצליחה להעיר השקדייה,

טיפות הטל לא הצליחו להעיר השקדייה,

הכלניות לא הצליחו להעיר השקדייה.

מי יצליח להעיר אותה?"

ולא ידעו.

בעצב התכרבלו בין שורשי השקדייה

ונרדמו גם הם יחד איתה.

והנה מרחוק רחוק

נשמע צליל:

"ציל צליל, ציל צליל"

חבורת ילדים הולכת בשביל 

צועדים ושרים

ולכל אחד ביד שתיל.

(שיר)

כך הולכים השותלים

רון בלב ואת ביד

מן העיר ומן הכפר

מן העמק מן ההר

בט"ו בשבט, בט"ו בשבט.

שתלו הילדים חברים לשקדייה:

שתיל זקוף ורענן, עומד בכל גומה

וכל ילד בירך את שתילו הרך:

"גדל וצמח, עלה ופרח" 3 X 

והנה סוף, סוף התעוררה השקדייה

מיד לבשה שמלה צחורה

ועכשיו אפשר להתחיל בחגיגה.

(שיר)

בשדה השקדייה פורחת

וחמה חיוך של פז שולחת,

וציפור שורקת שיר מזמור ישן,

יום הולדת לאילן

יום הולדת לאילן.

חגגו וחגגו הילדים 

סביב לשקדייה היפיפייה.

חגגו הגמדים, חגגה השמש,

חגגו טיפות הטל והכלניות,

כולם חייכו לה ושרו לה ביחד:

(שיר)

"השקדייה פורחת, 

ושמש פז זורחת 

ציפורים מראש כל גג

מבשרות את בוא החג,

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות 

ט"ו בשבט הגיע, חג לאילנות" 2 X 

ובסוף החגיגה התכרבלו כולם יחדיו

בין שורשי השקדיה וחשו על הגב

איך ליטוף עדין של הרוח הברוכה

מזמין כל אחד ואחת לארוחה.