על השולחן ניצב רימון

רימון קטן, רימון אדום

כתר הדור לו נאה ומחודד

ובתוכו אצורים סודותיו.

"רימון קטן, רימון אדום, מי יאכל אותך היום?"

אל החדר נכנסה תרנגולת

לבנת נוצה ויפת כרבולת.

אל השולחן מדדה, מנקרת ואל הרימון היא מקרקרת "רימון קטן, רימון אדום, מי יאכל אותך היום?"

מן השער נכנס כלבלב

מדלג בחצר, מכשכש בזנב.

אל השולחן זקף אוזניו ונבח אליו הב הב

"רימון קטן, רימון אדום, מי יאכל אותך היום?"

והנה לחדר נכנסה נמלה

אל השולחן ממהרת עולה

עד הרימון מתקרת בריצה ואליו היא מציצה

"רימון קטן, רימון אדום, מי יאכל אותך היום?"

אז נגשה לשולחן רננה

ילדה קטנה בשמלה לבנה

והרימון קצת זע קצת נע

ונרגש אליה פנה:

סוף סוף באת ילדתי הקטנה. היום כבר הגיע ראש השנה והרימון נחצה, נפתח ונהר גרגרים אל הצלחת נשפך.