הרחק ביער, בבוקר צונן,

ארנב קטן, לשנת חורף מתכונן,

סביבו עורם עלים רבים,

הנה כסת וגם כר טובים.

את אוזניו הוא מקפל,

את זנבו הוא מסלסל,

יד על בטן, ועוד אחת,

הסנטר מטה, מעט.

את האף מרפה עכשיו,

ועוצם את שתי עיניו,

שקט הס בערימה,

שנת חורף נעימה.

ששש... (קמים)

רוח רוח מנשבת,

ששש... רוח רוח מסתובבת,

עננים רבים באים,

פני השמש מחביאים.

רעם, ברק, ברק, הברק!

טיף טיף, טף טף,

ששש... רוח רוח מנשבת,

רוח רוח מסתובבת.

רוח חזקה נשפה,

ערימת העלים התעופפה.

קם הארנב משנתו,

מה קרה למיטתו?

קר לו קר בכל הגוף,

לבית חם זקוק דחוף.

"היי הו, מישהו פה?"

טרח טרח! (עם הרגל)

"עזרה אני מוכרח!"

מחפש קדימה,

מחפש אחורה,

מחפש למעלה,

מחפש למטה,

ולא מצא מקום.

ציף ציף, ציף צף,

"שלום ציפור קטנה,

אני זקוק לבית,

נעים חמים, חשוך ורך,

מכירה את מקום כזה?"

"בוא אחריי!"

יצא ארנב בעקבות הציפור,

הופ הופ הופ,

בקפיצות קטנות,

מחפש לו בית,

בית מחפש.

הופ הופ הופ,

בקפיצות קטנות,

מחפש קדימה,

מחפש אחורה,

מחפש למעלה,

מחפש למטה,

ושם מצא מקום!

(מתיישבים)

הנה מזיז את הזרדים,

מסדר מעט את העלים,

את אוזניו הוא מקפל,

את זנבו הוא מסלסל.

יד על בטן ועוד אחת,

הסנטר מטה, מעט,

את אפו מרפה עכשיו,

ועוצם את שתי עיניו.

שקט הס במאורה,

שנת חורף נעימה.

רוח רוח מנשבת,

רוח רוח מסתובבת,

הארנב ישן בשקט.