מעגל דרקון
מאת:
על ראש החרמון היה היה ארמון
על ראש החרמון מגדל עם פעמון.
פעם ילד קטון קטון
עלה על החרמון, טיפס טיפס על הארמון.
צלצל בפעמון –
דין דון, דין דון (נופלים קדימה ואחורה בידיים צמודות)
ובארמון 3 חלונות:
חלון אחד – סגור,
נפתח אותו.
הנה המלך, כתר של זהב לראשו.
חלון שני – סגור.
נפתח אותו.
הנה המלכה – כתר של זהב לראשה.
חלון שלישי סגור – נפתח אותו.
הנה הנסיכה – כתר של פנינים לראשה.
בכל בוקר נפתחים להם שערי הארמון לרווחה (קופצים בפישוק ידיים ורגליים נפתחות)
ואז המלך, המלכה, והנסיכה הקטנה
יוצאים לטיול בוקר.
המלך דוהר לו על סוסו,
המלכה דוהרת על סוסה,
וסוס קטן גם לנסיכה,
הם יוצאים לטיול בוקר.
(שיר לפי מנגינה, דוהרים במרחב השטיח)
שועט לו הסוס דיו דיו
דוהר וגומא מרחקים,
שועט לו הסוס דיו דיו,
קדימה סוסים מהירים....עייפים
הויסה – הגענו עוצרים/ הביתה חוזרים.
אבל בוקר אחד שערי הארמון לא נפתחו לרווחה.
יודעים מדוע? הסכיתו ושמעו.
שומו שמיים, שומו שמיים,
עומד לו בפתח דרקון עם קרניים!
דרקון כה נורא, דרקון כה מפחיד,
עומד לו בשער, לא פוחד הוא מאיש.
מפיו הוא יורק קיטונות של אש,
עיניים לו בורקות וציפורניים לו חדות,
ומי שמתקרב – מקבל שריטות!
המלך כעס, והמלכה התלוננה,
הנסיכה הקטנה בבכי פרצה.
שערי הארמון נשארו סגורים,
הם היו אז מאוד עצובים.
סוף חלק I
חלק II
המלך קרא לכל היועצים הגדולים
בואו בואו יועצים, בואו בואו חכמים,
מי יעוץ עצה – איך להיפטר מהדרקון הנורא.
טו טו טו טו טו טו טה טו טו טו טו טה...
והנה הגיע יועץ חכם,
הוא קד קידה וליטף את הזקן.
הוא אמר: אני יודע מדוע הדרקון עומד כבר יומיים,
זה מפני שהוא לא אכל ארוחת צהריים.
אז המלך ציווה ומיד הגישו לדרקון
ארוחה לתפארת עם אוכל המון:
פרה שלמה מווווו..... אותה הוא בלע מיד,
ולול תרנגולות צ'יק צ'יק צ'יק צ'יק.....
קרפדה שלמה קווה קווה קווה קווה – גם אותה הוא בלע,
וזבוב כל כך נחמד בזזזזזזזזזז
ומה אכל הדרקון לקינוח?
דבש וגם תפוח.
ומה קרה? הדרקון שלנו גדל שבעתיים (עומדים על בהונות וידיים למעלה, אפשר לעמוד על כסאות וכו)
אבל הוא אפילו לא מיצמץ בעיניים.
דרקון כה נורא, דרקון כה מפחיד,
עומד לו בשער, לא פוחד הוא מאיש.
מפיו הוא יורק קיטונות של אש,
עיניים לו בורקות וציפורניים לו חדות,
ומי שמתקרב – מקבל שריטות!
הממלכה הסגורה היתה כה עצובה...
אז הגיע יועץ עם משקפיים
ואמר: אני יודע מדוע הדרקון עומד כבר יומיים,
זה מפני שצריך לעשות כאן רעש עד השמיים,
אז הדרקון יבהל ויישא את הרגליים.
מיד הגיעו כל הנגנים, והביאו איתם את כל הכלים.
הם היכו בתופים פם פם פם פם * 2 (כפות ידיים מכות על הבירכיים)
הם היכו במצילתיים תים תים *2 (ידיים מכות אחת בשניה)
הם תקעו בחצוצרות טו טו טו טו טו טו טו טה *2
אבל הדרקון אפילו לא מצמץ בעיניים.
דרקון כה נורא, דרקון כה מפחיד,
עומד לו בשער, לא פוחד הוא מאיש.
מפיו הוא יורק קיטונות של אש,
עיניים לו בורקות וציפורניים לו חדות,
ומי שמתקרב – מקבל שריטות!
מה נעשה חשבו בממלכה,
איך ניפטר מהדרקון הנורא...
פתאום אל הממלכה הגיע ליצן קטן,
קיפץ רגל פה וקיפץ רגל שם.
הליצן הקטן לא אמר מילה,
החל לעשות פרצופים מצחיקים,
קיפץ רגל פה ורגל שם....
לא תאמינו מה אז קרה....
הדרקון שלנו פתח פה גדול,
ונפל לאחור,
הוא התפרץ בצחוק גדול...
וכך גילו המלך והמלכה
שהדרקון הוא מצחיק וכלל לא מפחיד.
נתנו כולם ידיים ופתחו בריקוד הליצנים:
ליצנים קטנים אנחנו,
עליזים מאוד מאוד,
לשמוח הנה באנו ועתה נצא לרקוד
לרקוד, לרקוד, עתה נצא לרקוד *2
ליצנים קטנים אנחנו,
עליזים מאוד מאוד,
אוזני המן היום זללנו וקשה לנו לרקוד.
לרקוד, לרקוד, קשה לנו לרקוד....*2