מאחורי ההר, תחת עץ אלון עתיק יומין, פטריה. ובתוך הפטריה גר גמד קטן שלו כובע אדום נוצץ, גלימה ארוכה ורגלים זריזות. כל היום משחק עם חבריו הגמדים, קופצים על הסלעים, חופרים מחילות ומחפשים אוצרות. בערב כשיושבים בבית הפטריה החם משחקים במיני מחבואים ושיגועים. 

פעם אחת, כששכב הגמד לישון, הוריד את כובעו הנוצץ והניחו לידו, אז שכב ונרדם. בלילה הכל חשוך ושקט, כולם ישנים, רק קריאת הינשוף נשמעת למרחקים: "טו, טו". התעורר הגמד משנתו וחיפש את כובעו. והנה הכובע נעלם ואיננו. 

חיפש סביב והכובע איננו. חיפש מתחת למיטה, חיפש במגירה, חיפש בתוך נעליו והכובע פשוט נעלם. קרא הגמד לגחלילית שתאיר את בית הפטריה ואז המשיך לחפש בארון, באמבטיה וגם בתוך סל הכביסה, אך הכובע פשוט נעלם. 

לבש את גלימתו ויצא החוצה, "היכן הכובע יכול להיות?" מלמל לעצמו. הלך בחשכת הליל ורק הגחלילית מאירה לו את דרכו. הלך והלך והתרחק מבית הפטריה. בחוץ הכל חשוך וקר, פתאום שמע רעש מאחורי הסלע. הציץ וראה חיפושית קטנה. "אוי כמה היא מסכנה, היא התהפכה על גבה!", אמר הגמד "אל דאגה חיפושית מסכנה, אני אעזור לך להתהפך חזרה". החל הגמד מנסה להפוך את החיפושית. לקח מקל קטן, תחב תחת החיפושית ובכל כוחו דחף, אחת ושתיים והתהפכה החיפושית. "תודה לך גמד טוב לב על שעזרת לי להתהפך." אמרה החיפושית והמשיכה בדרכה... 

והנה פתאום, הבחין הגמד במשהו נוצץ תחת האבן עליו שכבה החיפושית. דחף את המקל לחריץ שתחת האבן והפך אותה. ומתחת האבן מצא אבן זוהרת – אבן אור! חיבר הגמד את אבן האור למקל והחל חוזר הביתה לבית הפטריה. כשנכנס לבית הפטריה התמלא הבית באור זוהר מאבן האור. והנה, מה זה שם למטה? מציץ מתחת תיבת האוצרות? הרי זה כובעו של הגמד. שמח הגמד שמחה גדולה וחיש חבש את כובעו האהוב על ראשו ושב למיטתו.