אורישומה והצב
מאת:
(מתוך מה לספר לילד כרך שתיים)
על שפת הים חי דייג צעיר שמו אורישומה. היו הוריו זקנים ולא יכלו לעבוד יותר. היה אורישוממה יוצא בוקר בוקר לדוג דגים, לסעודת הערב לעצמו לאביו ולאמו.
יום אחד חזר מן הדייג, והנה מרחוק על שפת הים, הבחין בילדים המשחקים בצב. זורקים עליו אבנים, מטלטלים אותו לכאן ולכאן. ניגש ניגש אליהם אורישמה ונזף בהם: "הכך נוהגים בצב מסכן ? החזירוהו אל הים".
צחקו הילדים ואמרו: "הצב שלנו, אנחנו יכולים לעשות בו מה שנרצה".
"אתן לכם את הדגים אשר דגתי היום ואתם תתנו לי את הצב.".אמר אורישמה.
הסכימו הילדים והחליפו עמו.
לקח הדייג את הצב אל המים ואמר: "שובה אל הים. לך לך לשלום צב".
נעלם הצב במים ואורישמה חזר הביתה בידיים ריקות. גערו בו הוריו הזקנים: "היכן הדגים? מה נאכל?".
סיפר להם ארישומה את אשר עשה לצב. הקשיבו ואמרו: "יפה עשית בנינו, מוטב שנשכב לישון רעבים מאשר נשאיר צו מסכן בידי ילדים שמכאיבים לו."
למחרת שוב יצאו אורישומה לדוג דגים. והנה צב דומה לצב אשר הציל אתמול עומד לפניו. לפתע פתח הצב את פיו והחל מדבר: *שב על גבי והוליך אותך אל אבי- רינגו- המולך על הים. אני רוצה להודות לך על שהצלת את חיי".
הסכים אורשיומה וישב על גבו של הצב עזבו את היבשה, והנה נפתחה לפניהם מסילה יבשה בתוך המים ירדו בה מטה מטה, אל ארמון יפה ונהדר, כמוהו עין לא ראתה. הארמון כולו שיש, חלונותיו זהב, כתליו מבצבצים מרגליות, וכל אוצרות הארץ צבורים בחדריו.
ובארמון על כיסא אלמוגים יושב צב ענק, הוא המלך רינגו, אבי הצב הקט,ן אשר הציל אורישמה מידי הילדים.
"כל מה שעיניך רואות וליבך חפץ- קח. שלך הוא". אמר רינגו.
"אינני רוצה בשכר על המעשה אשר עשיתי. אך אם תיתן לי דבר מה שאוכל בעזרתו לפרנס את הוריי הזקנים, ולא אצטרך לחכות בוקר בוקר לדגי הים שיפלו ברשת הדייגים שלי, אקבלו בשמחה."
"כן יש לי" ,אמר רינגו "יש לי מה שאתה מבקש: קונכיה ורודה יש לי, אשר תיתן לך מרגלית בכל פעם שתעשה מעשה טוב." אמר הצב הזקן "ועוד יש לי ראי אשר יראה לך את מראות הים היפים, שישמרו את עיניך ואת ליבך רעננים. שני אלה שלך הם.".
לקח אורישומה את המתנות וחברו הצב החזירו אל החוף, ליד בית הוריו..
לא עברו ימים רבים והדייג הצעיר התעשר מאוד, כי לא חלף יום אחד שלא עשה מעשה טוב. ובכל שעה של פנאי היה מוציא את הראי מסתכל בו ורואה את כל המראות הנפלאים אשר על קרקע היום.
יום אחד החליט: "אצייר את כל אלה וידעו בני האדם מה יפים המראות על קרקע הים" אמר ועשה: וצייר ציורים לרוב, וברבות הימים הוא נעשה הצייר גדול ומפורסם.
ראו אנשים וילדים רבים את ציוריו ומאז שמרו על חיות הים ועל אוצרותיו ולא פגעו בהם עוד.