פרפר אחד לבן יצא לעוף בשדה, לראות פרחים ולהריח את ריחם. הוא עף ועף.

והנה פרפר שני לקראתו, והוא אדום.

"שלום ואור, אדום כנפיים."

"אור ושלום, לבן כנפיים."

"אנה זה אתה עף?"

"אל השדה לראות פרחים ולהריח את ריחם."

"הבה ונעוף יחדיו."

"הבה." עפו שניהם יחדיו. לבן הכנפיים, אדום הכנפיים.

הם עפים ועפים. והנה פרפר שלישי לקראתם, והוא צהוב.

"שלום ואור, צהוב כנפיים."

"אור ושלום, אדום כנפיים."

"אנה זה אתה עף?"

"אל השדה לראות פרחים ולהריח את ריחם."

"הבה ונעוף יחדיו."

עפו שלושתם יחדיו. לבן הכנפיים, אדום הכנפיים וצהוב הכנפיים.

עפו ובאו אל השדה. הייתה השמש זורחת, הפרחים פורחים והאוויר רענן. התעופפו שלושת הפרפרים, שמחו בקרני השמש ורפרפו מפרח אל פרח.

פתאום נשבה רוח. בא ענן, הבריק ברק. הרעים רעם וטיף טיף טף.

טיף טיף טף. גשם החל מטפטף. טיפטפו הטיפות, טיפטפו והרטיבו את כנפי הפרפרים.

רצו הפרפרים לעוף הביתה, אך הדרך רחוקה רחוקה. מה לעשות? עפו ובאו אל החבצלת.

"חבצלת! חבצלת! פתחי נא את הדלת.

אנחנו שלושה פרפרים, ובאנו להסתתר מפני הגשם."

"ברצון אפתח את הדלת," אמרה החבצלת, "אך ביתי בית קטן, ורק פרפר אחד ימצא בו מקום."

"לא, לא, אנחנו חברים, לא ניפרד," אמרו שלושת הפרפרים.

ועפו להם הלאה. עפו, ובאו אל הצבעוני.

"צבעוני! צבעוני! פתח את החלון.

אנחנו שלושה פרפרים רטובים, ובאנו להסתתר מפני הגשם."

"ברצון אפתח את החלון," אמר הצבעוני, "אך ביתי קטן, ורק פרפר אחד ימצא בו מקום. מוטב שהאחרים יצטרכו לחפש להם מקום אחר."

"לא, לא, אנחנו חברים, לא ניפרד," אמרו שלושת הפרפרים.

ועפו להם הלאה. עפו שלושת הפרפרים, והגשם מטפטף ומטפטף, ומרטיב את כנפיהם.

שמעה השמש את דברי הפרפרים לצבעוני ולחבצלת, גם ראתה את כנפיהם הרטובות, ואמרה, "אך אלה הם חברים נאמנים."

מיד גירשה את הרוח, גירשה את הענן, הפסיקה את הגשם, ויצאה לזרוח. עד מהרה יבשו כנפי הפרפרים, ושוב יצאו לעלוז בקרני השמש, ולרפרף מפרח לפרח.

ולא נפרדו זה מזה. החברים הטובים.