היה היה מלך גדול ומפואר, עשיר ונהדר, הוא אחשווראש המולך מהודו ועוד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה. בימים ההם, כשבת המלך אחשווראש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה, בשנת שלוש למלכו, עשה משתה לכל שריו ועבדיו, והזמינם לארמונו.

בכל יום של המשתה הראה המלך לאורחיו אוצר אחר מאוצרותיו המיוחדים:

ביום הראשון הראה להם את כל כלי הזהב והכסף אשר בארמונו.

ביום השני הראה את התכשיטים והמלבושים המפוארים, השזורים בחוטי בוץ וכרפס ותכלת וארגמן.

ביום השלישי הראה להם חיות נדירות שאסף מכל רחבי ממלכתו.

ביום הרביעי הראה להם את כל כתבי החכמה הגנוזים בחדריו.

ביום החמישי הראה להם המלך אבנים יקרות שנחצבו במעמקי המכרות שלו, אבני שנהב ובהט, ושש ודר וסחורת.

וביום השישי רצה המלך להראות להם את מלכתו, האישה היפה ביותר מכל נשות תבל.

ותמאן ושתי המלכה לבוא. קצף המלך ורגז והחליט לחפש מלכה חדשה.

בהולים יצאו הכרוזים לכל עיר ועיר ולכל מדינה ומדינה לחפש נערה טובת לב ויפת מראה, שתהיה למלכה.

ואיש יהודי היה בשושן הבירה, ושמו מרדכי בן יאיר בין שמעי בן קיש, איש ימיני. 

איש צדיק, חכם וירא שמיים. ולמרדכי אחיינית ושמה אסתר. אסתר היתה נושאת חן בעיני כל רואיה. 

לא אב לה ולא אם, והיה מרדכי אומנה ומגדלה כאילו היא בתו.

כשחיפשו סריסי המלך נערה טובה- נמצאה אסתר, והובאה אל הארמון, 

ויאהב המלך את אסתר, ותשא חן וחסד לפניו, וישם כתר מלכות בראשה.

אחר הדברים האלו היה למלך שר גדול ורשע, המן שמו. פחדו כולם מהמן, והיו משחווים לפניו ורק מרדכי היהודי לא פחד ממנו ואף לא השתחווה לו. כעס עליו המן הרשע, והלך אל המלך לבקש את רשותו לפגוע במרדכי ובכל עמו- היהודים. והמלך- הסכים ואפילו נתן להמן את טבעת המלך- לחתום איתה את הדין.

שמע על כך מרכדי ולבש בגדי אבלות עשויים שק, ושם על ראשו אפר, וזעק זעקה גדולה ומרה. 

ושלח לכל היהודים להתפלל ולבכות ולצום ולבקש כי תשתנה הגזרה הרעה. 

ואל אסתר המלכה שלח כי תלך אל המלך להתחנן ולבקש מלפניו כי יעביר את רוע הגזרה.

פחדה אסתר, כי אסור לבוא אל המלך ללא הזמנה. אך היא אזרה אומץ. 

שלושה ימים לא אכלו ולא שתו כל יהודי שושן הבירה, וביום השלישי לבשה אסתר מלכות, והלכה אל המלך. שלושה מלאכים ליוו אותה מכל צדדיה, שמרו וחיזקו אותה, והוסיפו לה חן ויופי.  

כשראה אחשווראש את אסתר המלכה ליבו התמלא באהבה והוא הושיט לה את שרביט הזהב- סימן כי מותר לה לגשת. ותקרב אתסר ותיגע בראש השרביט.

"מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך? עד חצי המלכות וינתן לך"

ותבקש אסתר מהמלך להעביר את הגזרה הרעה, והמלך מילא את בקשתה.

בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויצווה להביא מלפניו את ספר הזכרונות. קרא ונזכר המלך כי פעם הצילו מרדכי היהודי, וביקש להודות לו על כך.

ויאמר המלך אל המן הרשע: "קח את מרדכי היהודי והלבישו בגדי מלכות וכתר מלכות תן בראשו, והרכיבהו על סוס ברחובות העיר וקרא לפניו: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". 

כשראו זאת כל היהודים יצאו לרחובות, וחגגו וצהלו ושמחו וידעו כי הם בטוחים מכל רע. רקדו וזימרו ואכלו מגדנות, והפכו את היון הזה למשתה ויום טוב. משתה חג פורים.

ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב

ומרזכי יצא מלפני המלך והעיר שושן צהלה ושמחה

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.