בארץ רחוקה רחוקה, מעבר ליערות ירוקים ולהרים גבוהים ומושלגים שכן גן יפה ומיוחד. הגן היה עשיר בצמחים מגוונים: עצי פרי מכל המינים, ועצי נוי ירוקי עד, ופרחים בשלל צבעים וריחות, ושיחים גבוהים ונמוכים, ומטפסים ומשתרעים ועוד. ופרפרים, וציפורים וחרקים וחיות רבות סובבות בין הצמחים וגרות בגן ביחד בשלום ושלווה.

וגם ילדים עליזים ובריאים חיים בגן הזה, משחקים בין צמחיו, מטפסים על גזעיו מתנדנדים בין ענפיו, קוטפים את פרחיו ואוכלים מפרותיו המתוקים. ובמיוחד עסוקים הילדים בטיפול וטיפוח של הגן ושל כל הצמחים והחיות שדרים בו.

וילד אחד, שהגיע לגן הזה לפני זמן רב, וכבר הכיר היטיב את כל השבילים ומקומות המסתור, הרגיש יום אחד שמשהו הולך להשתנות. הוא הסתובב בגן וחיפש את הגנן הזקן, החכם, שאחראי על כל הגן, עד שמצא אותו מעשב באחת הערוגות. הגנן הזקן התרומם מהאדמה, ניקה את ידיו החומות, הביט בילד באהבה גדולה ואמר לו: "ראה, כמה גבהת ילדי, כשהגעת הנה היית בגובה של שיח החרצית הזה, ועכשיו אתה גבוה כמו שיח הוורדים. וגם התחזקת כאן, למדת להפוך את האדמה בקלשון בכוחותייך, ולהרים אבנים גדולות וכבדות ולטפס למרומי העץ. הכרת את האופי והבקשות המיוחדות של כל אחד מהצמחים שלנו. ועכשיו בא זמנך לצאת את הגן, וללכת לגדול עוד יותר בגן אחר, בו תכיר ממלכות חדשות, ותלמד לעשות דברים חדשים."

הילד הקשיב נדהם, וקצת מבוהל- הן הוא מכיר את הגן הזה היטב, ואילו הגן החדש לא מוכר לו כלל... אך הגנן החכם המשיך ואמר: "אך לא תצא מכאן ריקם. אעניק לך שקיק עם זרעים של כל הצמחים הכי יפים וטובים שגידלנו כאן יחד. והשקיק הזה ישמור עלייך בדרך ויעזור לך בכל פעם שתזדקק לכך. כשתגיע לגן החדש תזרע שם את הזרעים שבשקיק. שם זקוקים להם ומחכים לצמחים שיגדלו מהם". כך אמר הגנן הטוב וענד לצווארו של הילד שקיק קטן, והילד חש חום נעים בחזה.

ואז לפתע נפתח שער גדול והילד התקדם בצעדים קטנים ויצא דרכו, כשהגנן הטוב וכל דיירי הגן מלווים אותו, והצמחים שולחים לו את ברכתם מרחוק. השער נסגר והילד עמד לבדו מחוץ לגן. הוא ידע שיש גן חדש שמחכה לו, אך לא ידע עדיין את הדרך אליו, ולא היה בטוח לאן יתחיל לצעוד. לפתע חש חום נעים ועדין בחזה, והיה נדמה לו שהוא שומע שירה עדינה בוקעת משקיק הזרעים הסמוך לליבו: " זרע אור, זרע אור- בליבי אותך אשמור. דרך ארוכה כאן כל פני האדמה".

הילד התעודד והתחיל ללכת ישר קדימה, בצעדים קטנים. הוא הלך והלך זמן רב. הוא חצה יערות ירוקים, והרים גבוהים, לפעמים נאלץ למצוא מסתור מהגשם, ולפעמים חש את חומה של המש קופחת על ראשו. אך הוא המשיך ללכת. כשהתעייף או התלבט לאן ללכת הניח את ידו על שקיק הזרעים ושמע את השירה העדינה הבוקעת ממנו, וכוחותיו התחדשו.

לבסוף, לאחר ימים רבים הוא הגיע אל חוף רחב ידיים. הוא לא יכל להמשיך ללכת ישר כי ים גדול וכחול נפרש מולו עד לאופק. הילד התיישב אובד עצות. הוא ידע כי עליו לחצות את הים הגדול, אך לא ידע כיצד יוכל לעשות זאת. הוא החזיק את שקיק הזרעים שלו בידו והקשיב לשירה, וביקש עזרה : "זרע אור, זרע אור- בליבי אותך אשמור. דרך ארוכה, כאן על פני האדמה".

והנה מן האופק הלכו והתקרבו אליו שתי נקודות מבריקות ונוצצות. היו אלה שני דולפינים ששחו עד לחוף וסימנו לו בעיניהם החכמות והטובות כי יעלה על גבם. הילד לא האמין למזלו הטוב! נרגש ושמח הוא טיפס ועלה על גבו של אחד הדולפינים והם החלו חוצים יחד את הים הגדול. המסע לקח ימים רבים, לפעמים היה הים שקט, והילד נהנה לרכב על ידידיו בינות לריצודי השמש המוזהבים על המים, ולפעמים היה הים סוער והילד נאלץ לאחוז היטב בסנפיר כדי לא ליפול. אך הוא המשיך, ולבסוף נראה חוף ים זהוב באופק, ולא עבר זמן רב עד שהדולפינים הניחו עליו בעדינות את הילד ונפרדו ממנו לשלום.

הילד הסתכל סביבו וראה שער גדול ניצב לא הרחק ממנו. השער היה מעוטר כולו בפרחים ססגוניים וכשהילד התקרב אליו הוא נפתח לקראתו. בפתח עמד גנן זקן וטוב לב, קצת דומה וקצת שונה מהגנן שהילד זכר. וכשהוא ליווה אותו והם נכנסו לגן הילד נדהם מהעושר והמגוון והיופי של הצמחים שחיכו לו בתוך הגן החדש. נשמתו נעצרה כשהוא הסתובב בשבילים וראה מראות נפלאים, שמע צלילים קסומים והריח ריחות שכמותם לא ידע מעולם. הוא פגש שם גם ילדים רבים שעבדו ושיחקו וחיו בין שבילי הגן, ואת חלקם הוא אפילו הכיר וזכר איך היו איתו בגן הקודם ואיך עשו כמוהו את המסע לגן החדש.

אז הוביל הגנן החכם את הילד לחלקת אדמה תחוחה ודשנה שהמתינה עבורו. הילד הסיר את שקיק הזרעים מעל ליבו והטמין את הזרעים באדמה. הוא כיסה אותם בעדינות ובאהבה והשקה אותם, והודה להם על כל העזרה והעידוד בדרך. הוא הבטיח להם כי ימשיך להשקות ולטפל בהם עד שיקלטו ויצמחו כאן, באדמה החדשה שחיכתה להם. והיה נדמה לילד כי הוא שומע איך מן האדמה עולה ובוקעת שירה עדינה ונעימה: "זרע אור, זרע אור- בליבי אותך אשמור. דרך ארוכה, כאן ל פני האדמה".