משה הרועה והעזים
מאת:
שיר – מעל ההרים יורדים עדרים
רועה מחלל שירים עליזים
לה לה לה לה לה לה לה.....
לפני שנים רבות חי רועה ושמו משה
ולמשה חליל רועים המשמיע מנגינות
עליזות ונעימות
ואוסף אליו את כל העיזים והעיזות.
בכל בוקר מתעורר משה בשמחה
בתרמילו נותן צידה לדרך
שתהיה לו ארוחה –
דקלום – פת של לחם, שמן זית וחריץ גבינה
מלפפון, כמה זיתים וגם עגבנייה
את התרמיל על הגב
ואל הדרך יוצא עכשיו
את שער הדיר משה פותח
והעיזים אחריו בצעד בוטח
שיר – על ההרים נעפיל נטיילה
וכצבאים נקפץ על כל סלע,
קיץ קפוץ רק אל תיבהל x2
כך נרד נגלוש בהר
לעמק נתגלגל....פלופ
הגענו אל האחו
אח עשב רך וירוק
מממ... עשב טעים ומתוק
התכופפו העיזים והחלו לאכל
ולזלול, לאכל ולזלול...
עד ששבעו והתעייפו.
שיר – כמה טוב לשכב על העשב הרך
חם לנו בשמש נעים לנו כל כך
לפתע, מעל ראשו של גדי קטן שנמנם
משהו מרחף, מרחש ומזמזם...
שיר – זום זום זום זום
זום זום זום זים
מתעופף פרפר עם דבורה
אמרה הדבורה – הושט לי כנף
הזהר יש לי עוקץ בקצה הזנב
זום זום זום זום...
התעורר הגדי הקטן
התבונן במשה עם שתי עינין הגדולות
ופעה "מה..."
רוצה משה לקחתו בזרועותיו
אך הגדי בורח מידיו
שיר – על ההרים נעפיל נטיילה...
ודואג משה פן הגדי יאבד
הן אי אפשר לתת לו לגדי להלך כאן בדד...
אז הולך אחרין משה
בשקט בשקט על קצות אצבעותיו
והגדי – בורח מידיו...x2
שיר – על ההרים נעפיל נטיילה...
והנה הם מגיעים לסבך שיחים צפוף מאוד
ובו מעבר צר וארוך
חושב משה, הן אי אפשר פה לעבור
כאן בוודאי הגדי הקטן יעצור
אך ראו זה פלא
משתחל הגדי הקטן כעכבר
וחיש עובר במעבר הצר
שיר – הרגליים הקדמיות
עוברות ראשונות
זחיל וזחול בתוך הסבך הקוצני
ו...הופ עברתי לצד השני.
מביט משה בין השיחים
ורואה מעברם השני מעיין
של מים צלולים וזכים
והגדי הקטן מתכופף
ושותה בליקוקים
שיר – ליק ליק לוק ליקוקים
מים צלולים וזכים
מבין משה מדוע ברח ממנו הגדי
צמא, מצא היה למים
ועתה, עייף מהריצה
חוזר הגדי אל משה
והתכרבל בזרועותיו
עייפים הם חוזרים אל העדר.
שיר – על ההרים נעפיל נטיילה...
מאחורי האופק כבר שוקעת השמש
העיזים שבות אל הדיר
משה שר להם שיר ערש:
שיר – שכב נא לישון גדי קטן
זו אמא עיזה לידך
שכב נא לישון גדי קטן
ראה כל העדר נם...