הביצה שהתחפשה
מאת:
שמש זורחת בחצר של סבתא טובה.
בחצר של סבתא טובה – המון אפרוחים צהובים וחמודים.
וגם תרנגולת אחת טובת כרבולת.
הולכת ומנקרת, הולכת ומטיילת.
כנפיים לה פרושות ומקורה הולך לפניה.
שיר:
הנה אמא הדוגרת, היא הולכת ומנקרת,
ואיתה הולכים הולכים יחד כל האפרוחים *2
הסתובבה אמא הדוגרת בחצר של סבתא טובה,
ישבה, חיממה, והטילה ביצה, לבנה, עגלגלה.
התישבה הדוגרת על הביצה,
קצת חיממה, וחיממה וחיממה,
אך אוי לפתע מה קרה?
הסתכלה אמא הדוגרת – והביצה נעלמה!
חיפשה וחיפשה והביצה –
מתגלגלת ומתגלגלת,
מתפתלת ומתפתלת...
פזמון חוזר:
התעצבה הביצה,
כי היא לא רצתה להיות ביצה,
היא לא ידעה לעמוד על האדמה,
ולא לקפוץ אחת ושתיים,
היא לא ידעה ללכת *2
והיתה רק מתגלגלת ומתהפכת...
התעצבה הביצה ואמרה:
אני לא רוצה להיות ביצה, והלכה לחפש להיות משהוא אחר.
התגלגלה הביצה *2
והנה ראתה כדור פינג פונג
והכדור: פינג ופונג *2 (קופצים מצד לצד)
אמרה הביצה: הוי כדור פינג פונג,
אנחנו כל כך דומים, שנינו לבנים ועגולים...
בוא ונהיה חברים.
והכדור רק פינג ופונג *3 (קופצים מצד לצד)
התגלגל והלך לשחק עם מישהו אחר...
פזמון חוזר:
התעצבה הביצה,
כי היא לא רצתה להיות ביצה,
היא לא ידעה לעמוד על האדמה,
ולא לקפוץ אחת ושתיים,
היא לא ידעה ללכת *2
והיתה רק מתגלגלת ומתהפכת...
פגשה הביצה בלון לבן, שמחה ואמרה:
אנחנו כל כך דומים, שנינו לבנים ועגולים, בוא ונהיה חברים...
בוא ונתגלגל יחד...
אבל הבלון לא עונה ורק
מתנפח ומתנפח ומתנפח, ו.....פורח (תנועות ניפוח עם הידיים)
פזמון חוזר:
התעצבה הביצה,
כי היא לא רצתה להיות ביצה,
היא לא ידעה לעמוד על האדמה,
ולא לקפוץ אחת ושתיים,
היא לא ידעה ללכת *2
והיתה רק מתגלגלת ומתהפכת...
ראתה הביצה פרחים בשדה,
חשבה לעצמה: אהיה פרח בשדה.
לקחה מכחול ואת פניה צבעה באדום ובכחול,
עלי כותרת ציירה והתישבה בגינה.
לפתע בא פרפר.
שיר: (עפים בשטיח)
פרפר פרפר, פרח חי
רד נא מהר, שב עלי.
רד נא מהר, מצה ומצה
ומכוסי טל שתה,
פרפר פרח חי,
רד נא מהר שב עליי
התישב הפרפר על הפרח, הריח ואמר:
אתה בכלל לא פרח!
אין לך ריח, ואתה בכלל לא פורח,
והתעופף לו משם והלאה.
פזמון חוזר:
התעצבה הביצה,
כי היא לא רצתה להיות ביצה,
היא לא ידעה לעמוד על האדמה,
ולא לקפוץ אחת ושתיים,
היא לא ידעה ללכת *2
והיתה רק מתגלגלת ומתהפכת...
הגיעה הביצה לשדה של עשב ירוק.
אמרה לעצמה: אהיה גם אני עשב.
לקחה מכחול, וציירה על עצמה פסים ירוקים –
מלמטה עד למעלה *2
והנה אל העשב הגיע זחל רעב.
שיר: (הליכה במעגל)
לאט לאט אני זוחל, עשב ירוק וטעים זולל.
עוד ועוד צריך לאכול, כדי שאוכל לגדול ולגדול.
טעם הזחל מן העשב ופתאום:
אי!!! (צעקה וקפיצה)
כמעט נשברו שיניי!
אתה בכלל לא עשב, אתה סתם ביצה קשה!
פזמון חוזר:
התעצבה הביצה,
כי היא לא רצתה להיות ביצה,
היא לא ידעה לעמוד על האדמה,
ולא לקפוץ אחת ושתיים,
היא לא ידעה ללכת *2
והיתה רק מתגלגלת ומתהפכת...
והנה הגיעה אמא הדוגרת ואמרה:
ביצה ביצתי – איפה היית?
חיפשתי אותך!
חיבקה אמא את הביצה,
התיישבה, וחיממה וחיממה וחיממה...
עד שפתאום פיק פיק פיק פיק פיק פיק פק
נשמעה דפיקה, האפרוח נתבקע מן הביצה.
צהבהב ורך נוצה.
שמח האפרוח – כי הוא ידע לעמוד על האדמה,
וגם ידה לקפוץ אחת ושתיים, והוא כן ידע ללכת,
לא כמו ביצה שרק מתגלגלת ומתהפכת....
סוף!