כל הלילה, כל הלילה ישנו הכבשים. 

כל הלילה, כל הלילה ישן הרועה. 

רק הכלבים עודם ערים, עיניהם פקוחות, אוזניהם זקופות, והם קשובים.

והנה לפתע פתאום נשמע קול, אהו, אהו.

חרש, חרש מתגנב, מתקרב ובא זאב.

הכלבים מיד נובחים. הב הב, הב הב, לך מכאן עכשיו.

התעורר הרועה, דואג וחושב. מזל שהכבשים בדיר ישנות, כאן הן לבטח מוגנות.

כשהבוקר יפציע, אגרש את הזאב במפתיע.

את התרמיל מכין, אוכל ושתייה, מסור חד וגם חבלים בפנים. 

קליק-קלק, פותח הרועה דלת הדיר והחוצה יוצא.

סוגר הרועה דלת הדיר, קליק-קלק והכבשים בפנים.

𝄞  אצא לי אל היער לראות את הקוקית, ויען קול מן יער הן זוהי הקוקית. קוקו, קוקו הן זוהי הקוקות, קוקו, קוקו הן זוהי הקוקית.

שמש, רוח ועצים עזרו לי להכין קשת פלאים.

שמש, רוח ועצים עזרו לי להכין קשת פלאים.

שולחת השמש קרן בהירה, אל העלה את הרועה מובילה. שמש, רוח ועצים עזרו לי להכין קשת פלאים.

הרוח בענפי העץ מנשבת, והענף מיוחד היא מטלטלת ולוחשת. זה הענף, זה הענף.

מוציא הרועה מסור מהתרמיל, ולנסר חיש מתחיל.

נסיר נסור, נסיר נסור, ננסר עם המסור.

הענף חזק וגמיש מאוד, מתאים לקשת הפלאים. את הענף מגלף, וקליפה מקלף, גליף, גלוף.

וגם בנייר הזכוכית משייף, שיף-שיף-שף, שיף-שיף-שף.

מוציא חבל מהתרמיל למיתר, קושר כאן וכאן. ועכשיו מן הענפים, אכין את החצים.

נסיר נסור, נסיר נסור, ננסר עם המסור. מגלף את הקליפה, מקלף, ומחדד את חודו של החץ. חוזר הרועה לדיר עם קשת הפלאים.

מתקין הרועה חץ בקשת, ואת המיתר מותח. משחרר ואת החץ אל על שולח. והחץ עף, והחץ שר.

לך לדרכך זאב, הרחק מכאן. והזאב נבהל נורא, ברח הרחק, ולעולם שוב לא נראה.

והכבשים שוב יצאו למרעה בבטחה.

שיר: מעל להרים רועה מרים, רועה מחלל שירים על עיזים.