פרזול סוס
מאת:
כרמי ינון
כל הלילה ישנתי וישנתי,
ובבוקר שמעתי קול,
טוק טוק טוק,
טוק טוק טוק.
ומי זה בא? סבא.
ומי זה בא? סבא,
שאמר: "הגיע הזמן,
הגיע הזמן לזרוע הדגן."
אז קמתי והתמתחתי,
ויחד יצאנו לאורווה
לרתום את הסוס למחרשה.
מה קרה?
הוא איבד את הפרסה!
אל תדאג סוס יקר,
ניקח אותך אל המפרזל
שיתקין לך פרסה חדשה מברזל.
מפרזל טוב, מפרזל יקר,
הסוס שלנו איבד את הפרסה,
תוכל להתקין לו פרסה חדשה?
והמפרזל לוקח חופן גחלי פחם,
ועוד חופן גחלי פחם,
חופן גחלי פחם
ועוד חופן גחלי פחם.
מצית מגפרור - פסט!
לא נדלק.
מצית מגפרור - פסט!
לא נדלק.
מצית מהגפרור,
אש לוחשת,
אש לוחשת שלוחשת,
מחממת.
מלבה את האש עם המפוח,
מלבה את האש עם המפוח,
אש לוחשת,
אש לוחשת,
אש לוחשת,
מחממת.
אוחז בצבת הגדול,
תופס את הפרסה,
הוא מניח מעל האש.
אש לוחשת,
אש לוחשת,
אש לוחשת,
מחממת.
ואז מכה בקורנס:
הך, הך, הך בקורנס!
הך, הך, הך בקורנס!
אוחז בצבת,
הוא מחבר את הפרסה
לרגלו של הסוס.
אוחז בצבת,
הוא מחבר את הפרסה
לרגלו של הסוס.
הוא מחבר במסמרים.
והנה, לסוס,
פרסה חדשה!
תודה לך, מפרזל יקר,
על הפרסה הנהדרת.