בארץ אחת רחוקה עד מאד,

חיה קבוצת נסיכים נסיכות.

בארמון אהבה הם עבדו ובילו,

בעיקר הם גדלו וגדלו וגדלו.

עד שיום אחד המלך הרם,

אמר: בא זמנכם לצאת לעולם

צאו בנים אהובים להלך לדרכים,

עלו לספינה והיו מלחים.

𝄞 שיר: מלחים אנחנו, אנחנו מלחים, אל הים   נפליגה אל המרחבים

יש לנו פה הגה, לנו תורן רם, שאו   שלום- עוד רגע נפליגה אל הים.

וגם בספינה לא חדלו מלגדול,

שכם אל שכם טיפלו בהכל.

מזריחה עד שקיעה לא פסקו לעמול,

עת חצו הם יחדיו את הים הגדול.

𝄞 שיר: כל זה היה היו היה לפני הרבה   שנים,

בים הפליגה אוניה ולה שלושה תרנים.

שלושה תרנים לאוניה ומפרשי זהב ועל   סיפון האוניה טווס יפה זנב

והטווס הדור מאד ועל זנבו כתובים

גם מזמורים גם אגדות בשפת הכוכבים

ומלחים ודייגים במעגל גדול

מתמוגגים ממזמוריו שרים אותם בקול.

שלושה תרנים לאוניה...

שרים את שיר הכוכבים, קןראים   באגדות

ןלגלים השובבים חדים אלפי חידות

ודגני זהב יפי סנפיר מן המצולה   עולים

לשמוע אגדה ושיר על נדנדת גלים

שלושה תרנים לאוניה...

וכך שרים המלחים: גדול הוא העולם

יש בו פרחים ויש חוחים, יש יבשה   וים

יש בו גלים ויש חופים, יש שקט אף   סופה

אך מאלפי דברים יפים ההפלגה יפה!

שלושה תרנים לאוניה...

אז פתח הטווס את פיו ואמר:

בואו איתי לעולם נהדר,

עולם בו יוכל כל אחד לגלות

מזמורים ושירים, אגדות וחידות.

אבל טווס יקר מאד

איך נוכל איתך לנדוד?

הן לך יש כנפיים לעוף לשמיים,

ולנו יש רק זוג רגליים?

ואז חרש חרש עלה מן הים-

חוט תכול עדין מושלם

ומן השמיים אט ירד-

נוצץ ובוהק חוט אזמרגד.

הנסיכים הטובים הלו אורגים

ימים ולילות מרבד של פלאים

𝄞 שיר: מנצנוץ כוכב שובב, מקרן אור זהב

מנבט רענן ירוק, מאודם תות מתוק

מכל פלאי צבעי תבל, מחלומות כסופים

מאלף זמר שיר הלל, ניצור מרבד   פלאים.

אז עלה כל נסיך על שטיחו העגול,

וקרא בקול צלול גדול:

"שטיח פלא, שטיח קסמים,

קח אותי למרחקים!" (שלוש   פעמים)

𝄞 שיר: יחד בוא נעוף, נעוף אל השחקים

בין עבים וכוכבים אל המרחבים...

לבסוף לאחר שבועות וימים,

נחת לו ברוך שטיח קסמים.

כל נסיך ונסיכה גילו ממלכה,

בשמחה ובשקט ישבו בתוכה.

ובלב ממלכה אז פלא נוצר:

אור קטן עדין זהר

זה אור התמיד, שגם בעתיד,

בלב כל נסיך יאיר ויגבר.