top of page
גננת עם ילד.jpg

זיהוי ילדים עם צרכים ייחודיים והפניית הורים לאבחון ותרפיה מתאימים

זיהוי ילדים עם צרכים ייחודיים והפניית הורים לאבחון ותרפיה מתאימים

מאת כרמי ינון | חורף תשפ"ג

מאמר שני בסידרה

בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה שאבחון, תמיכה וטיפול מוקדמים תורמים להתפתחות התקינה של ילדים ומסייעים להורים ומשפחות לטפח איזון ויציבות. כגננות תפקידנו לשתף את ההורים בקושי של ילדם בצורה שההורים יוכלו לשמוע ולהפנים. לאחר מכן חשוב שנפנה את ההורים לגורמי אבחון וטיפול מקצועיים שיכולו להעניק מענה הולם ומשמעותי לצורך והקושי של כל ילד וילדה.

במאמר הקודם תיארנו כלים כיצד לזהות ולאפיין קשיים של ילדים. במאמר הנוכחי נתאר כיצד כדאי לשתף את ההורים באתגרים של ילדיהם ולהפנות אותם לאבחון או טיפול. במאמר הבא נאפיין סוגים שונים של אתגרים וחוסר איזון של ילדים, סוגי תרפיות המתאימות לטיפול באתגרים אלו והסבר על התרפיות עצמן.

כיצד לשתף הורים באתגרים של ילדם ולהפנות אותם לאבחון וטיפול מתאימים?

שיתוף הורים באתגרים של ילדיהם היא אחת המשימות המאתגרות לנו הגננות. באופן טבעי אנו עסוקות במהלך היום בטיפול בילדים. אנו מתמחות בשפה הייחודית של הילדות, טיפוח קשרים חברתיים, יצירה ואומנות, טיפוח מרחב אסטטי, מגוון ומזמין למשחק וכו'. לעומת זאת בשל אילוצי התפקיד אנו מקדישות מעט זמן לשיח עם הורים. כתוצאה מכך קשר עם הורים דורש מאמץ מכוון מאיתנו, ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו מבקשות לשתף הורים בקשיים ואתגרים שאנו רואים אצל ילדיהם.

במחקר שנערך במכללה לחינוך על בוגרות מסלול חינוך לגיל הרך נמצא כי בוגרות המסלול חשות את תחושת חוסר המסוגלות הגדולה ביותר בתקשורת עם הורים על קשיים של ילדיהם. כלומר בין שלל התפקידים החינוכיים בניהול גן בוגרות המסלול חשו את האתגר הגדול ביותר עבורן בתקשורת עם הורים על קשיים חינוכיים של ילדים. ניתן לשער שהקושי נובע הן מהחשש הרגשי לשתף הורים בקשיים, הן מהעדר כלים תקשורתיים לשיתוף בנושא מורכב ומעורר רגשות אצל ההורים והן בחוסר ידע מקצועי כיצד לזהות צרכים ייחודיים של ילדים ולאילו גורמים להפנות לאבחון וטיפול. המטרה של חלק זה במאמר היא להתייחס להיבטים הרגשיים ובכלים תקשורתיים לשיתוף בקשיים של ילדים ואילו בחלק הבא נתייחס להפניה לתרפיות ספציפיות.

כדי לשתף הורים חשוב תחילה לערוך תהליך התבוננות מקיף כפי שתואר לעיל. חשובה במיוחד שיחה בין אנשי הצוות להתבוננות משותפת. בהתאם לאתגר של הילד כדאי לערב גורם מקצועי בחשיבה על הילד וכן בשיח עצמו עם ההורים. לאחר שנערך תהליך ההתבוננות כדאי להזמין את ההורים לפגישה. עד כמה שניתן חשוב כבר בהזמנה לציין במעיין כותרת שאנו מזהים אתגר או קושי אצל הילד וחשוב לנו לשתף את ההורים בקשיים. הצהרה כזו מכינה את ההורים רגשית לשיחה מורכבת. כמובן שהזמנה כזו לפגישה חשוב לעשות בשיחה ממש ולא בהודעת ווטסאפ. לעיתים הורים נבהלים כאשר הם שומעים שלילדם יש קשיים ועל כן חשוב להרגיע אותם שנדבר על הכל בשיחה פנים אל פנים.

מאד חשוב להזמין את שני ההורים לפגישה ולעמוד על כך שהשיחה איתם תתקיים רק בנוכחות שני ההורים. כאשר שני ההורים נמצאים בפגישה הם שומעים ישירות מן הצוות החינוכי את הקשיים ויכולים שניהם להתייחס למה ששמעו ולתאר את מה שהם רואים על ילדם בבית. לעומת זאת אם רק אחד ההורים נמצא בשיחה המידע עשוי לעבור להורה השני בצורה לא מדויקת. יתרה מזאת פעמים רבות שההורה עצמו לא שומע או מבין נכון את הבעיה או את חומרתה. כאשר שני ההורים נמצאים בפגישה הם יכולים לאחר מכן לשוחח על מה ששמעו ולדייק אחד עבור השנייה את התובנות מן השיחה.

בכל פגישה עם הורים כדאי וחשוב לצור מרחב חם ומזמין. כיבוד טעים, תאורה נעימה ואווירה חמה יוצרים בסיס לתקשורת זורמת. לשיחה על אתגרים של ילדים חשוב להקצות זמן ממושך – לפחות כ 45 דק' ולעיתים נדרש יותר משעה שיחה. כדאי לתכנן את הפגישה כך שלא יהיו הורים אחרים שמחכים בתור והפגישה תוכל להתארך. תמיד טוב להתחיל את הפגישה עם חיוך, לחיצת יד או מגע חם עם ההורים כדי לשדר מרחב בטוח ומקרב. לאחר מכן לפתוח באמירה חמה ונעימה על הילד כגון  "הילד שלכם כזה מתוק, היום הוא ...". פתיחה כזו מעניקה להורים הרגשה שרואים ואוהבים את ילדם ולא באים לשפוט אותו או אותם.

לאחר שנוצרה אוירה חמה ובטוחה מומלץ לבקש מההורים לפתוח ולספר על ילדם, איך הם חווים אותו בבית ומה הוא מספר על הגן. לעיתים הבקשה מן ההורים לפתוח ולשתף מוזרה להורים, הרי הם באו לשמוע מהגננת על ילדם. אך לרוב הורים די מהר משתחררים ושמחים לפתוח ולספר. ישנם מספר יתרונות להזמין את ההורים לשתף על ילדם לפני השיתוף של הצוות החינוכי. ראשית הורים מאד אוהבים לספר על ילדיהם ועוד יותר אוהבים כאשר מקשיבים להם בתשומת לב. כאשר הגננת מקשיבה להורים היא מחזקת את תחושת האמון שלהם ברצונה להיטיב עם הילד. ככל שהגננת תקשיב ותשקף את מה שהיא שומעת כך ההורים יפתחו ויספרו יותר.

יתרון שני לכך שהורים משתפים ראשונים הוא היכולת של הגננת לבחון מה ההורים כבר מזהים בעצמם ומאילו קשים של הילד הם מתעלמים או מכחישים. כאשר יגיע תור הגננת לשתף היא תוכל להתחבר בקלות אל מה שההורים כבר סיפרו, לעומת זאת היא תצעד בזהירות סביב נושאים שההורים בחרו לא לספר. בשלב זה בו ההורים משתפים חשוב לשאול שאלות, לשקף ולנסח מחדש, אך לא להגיב ולנדב מידע מהגן. במיוחד חשוב לבקש גם מההורה השני שישתף מה הוא רואה. כלומר במידה והאם סיפרה בהרחבה על הילד חשוב לשאול גם את האב מה יש לו עוד להוסיף, האם הוא רואה את אותם קשיים וכו'. לפעמים הורים רואים דברים מזווית אחרת ושיתוף של שני ההורים יוצר בעבורם אפשרות לשמוע אחד את השנייה.

לאחר שההורים שיתפו בהרחבה אפשר לעבור לשלב בו הצוות החינוכי יספר על הילד. כדאי להתחיל בשיתוף על פי סדר היום בגן. כלומר לספר להורים כיצד הילד נפרד בבוקר, איך הוא מתפקד במשחק, במלאכה, בסידור הגן וכך הלאה. שיתוף דרך סדר היום מזמין לספר על הדברים הטובים וגם על האתגרים בצורה קונקרטית ומוחשית. דוגמאות ממקרים ספציפיים על משחק יפה או אתגר חברתי מעניקים להורים תחושה שרואים את ילדם. בנוסף הדוגמאות עוזרות להורים להתחיל לראות את הקושי מבלי שימוש בפרשנות לקשיים. כלומר ככל שהגננת מתארת בדוגמאות את הקשיים ולא מסבירה את מהות הקושי כך ההורים יוכלו לפתוח פתח בתוכם לקבל את הקושי של ילדם.

אנו נוהגים לצרף לשיחת הורים לפחות אשת צוות אחת נוספת שהינה דמות חינוכית משמעותית בגן או לחלופין יועצת מקצועית כגון פסיכולוגית התפתחותית. אשת צוות נוספת יכולה לתרום במספר דרכים, ראשית היא שומעת את השיתוף של ההורים ויכולה לדייק לגננת את מה שנשמע ולאחר הפגישה לסייע בפרשנות. שנית אשת צוות נוספת תמיד תציג זווית התבוננות קצת שונה על הילד. לכן לאחר שהגננת המובילה שיתפה על הילד על פי סדר היום כדאי להזמין את השותפה הנוספת לפגישה לתאר את הילד. אשת צוות אחרת יכולה להוסיף תיאור כיצד הילד משתתף במלאכת יד, בארוחה או משחק בחצר. בכך היא מוסיפה עוד תיאור חיובי על הילד ובו בזמן יכולה להוסיף גם נקודות חשובות לתשומת לב על אתגרים.

הזמן בו אשת הצוות הנוספת מדברת מאפשר לגננת המובילה להתארגן פנימית לקראת הצגת האתגרים המשמעותיים של הילד. אותם אתגרים שיתכן שההורים לא התייחסו אליהם בפתיחת המפגש ונראה שהם נמענים מלהתעסק בהם או ממש מדחיקים אותם. זהו זמן גם להעשות הכנה פנימית-רגשית משלנו, שכן תמיד לא נוח ופשוט להציג להורים את התמונה "הקשה" אך זהו שלב חיוני. כאשר אנו רואים את טובת הילד לנגד עייננו אנו מוצאים את הבטחון לשתף את ההורים במצוקות והקשיים. כמובן שחשוב לשתף בקשיים ברגישות רבה וכן לבחור מה אומרים, באיזה סדר ובאיזה מידה של חומרה.

בשלב זה של השיחה הגננת המובילה עוברת לתאר בצורה ישירה את הקשיים שהיא רואה. היא יכולה לחזור ולהתייחס לדוגמאות של מקרים מאתגרים ולצרף לכך פרשנות. פרשנות הינה תמיד אישית ונתונה למחלוקת. על כן חשוב כי בשלב זה הגננת תשתמש בשפה של "אני", כלומר שימוש במילים כגון "לדעתי", "כפי שאני מבינה", "אני רואה ש...", "אני חושבת ש...", וכו'. שימוש של הגננת בשפה סובייקטיבית מעניקה להורים מרחב לפרשנות משל עצמם ובו בזמן פותחת אותם לדעתה המקצועית. אנו הגננים איננו מאבחנים ולכן חשוב שלא נרחיק לכת בפרשנות שלנו אלא נאיר את תשומת לב ההורים לקשיים שאנו מזהים.

כאשר ההורים מתחילים להבין שקיימת בעיה הם מיד מתחילים לחפש פתרונות. זה שלב טבעי, ולכן חשוב שהגננת תציע להורים מספר אפיקים של פעולה. ככל שהגננת מעניקה להורים כלים להתמודד עם הבעיה כך תפחת תחושת חוסר האונים שלהם והם יוכלו לפעול על מנת לתמוך בילדם. גם כאן כדאי להשתמש בשפה מקרבת ולהשתמש בביטוי כגון "אני מציעה שתעשו כך וכך...". הצעה היא תמיד פתוחה ומזמינה. אם לעומת זאת משתמשים בביטוי כגון "מאד חשוב שתעשו כך וכך..." ההורים עשויים להרגיש שדחקו אותם לפינה וכתוצאה מכך דווקא לא יקבלו את הצעתה של הגננת.

כדאי לחלק את ההצעה לשני מרכיבים עיקריים: האחד מה שההורים יכולים לעשות בבית והשני הצעה לאבחון וטיפול ממוקדים בבעיה. הורים הינם הדמויות המרכזיות בחייהם של ילדיהם. על כן ככל שהורה לוקח על עצמו לתמוך בילדו עשויה להיות לכך השפעה משמעותית. ניתן להציע להורים לעשות פעילות מוטורית עם ילדם כגון בישול ואפיה, יצירה אומנותית, טיול בטבע, פעילות ספורטיבית וכו'. פעילות משותפת תורמת הן לפיתוח מיומנויות, הן לחיזוק הקשר הרגשי והן טיפוח ביטחון עצמי. חשוב במיוחד שהורים ייקחו על עצמם פעילות תדירה שחוזרת על עצמה לפחות פעם בשבוע. החזרה הריתמית בזמן קבוע היא זו שמחזקת ובונה את הילד. ליווי מקצועי להורים על ידי מדריכת הורים או תרפיסטית בתחום האתגר של הילד עשוי להעניק להורים תמיכה חשובה וכיווני פעולה מיטיבים עבור ילדם.

במקרים של אתגרים משמעותיים חשוב מאד לערב גורמי מקצוע. אבחון וטיפול מוקדם עשוי לתרום משמעותית לאיזון הילד וטיפוח תחושת מסוגלות. ישנם מספר אפיקים לאבחון וטיפול. האפיק הראשון הינו הפנייה להתפתחות הילד. בהתפתחות הילד ישנם אנשי מקצוע רבים כגון מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, רופא התפתחותי ועוד. אבחנה של התפתחות הילד קבילה לצורך וועדות של משרד החינוך וכן לצורך השתתפות של קופת החולים בתרפיה ועל כן היא חשובה ביותר. עם זאת לא פעם האבחון של התפתחות הילד אינו מספק. בעוד שהגננת פוגשת את הילדים בסיטואציות רבות ולאורך זמן הגורמים המאבחנים פוגשים את הילד לזמן קצר ובסיטואציה תלושה מן ההקשר החברתי. זאת ועוד פעמים שהמאבחנים מדברים עם ההורים מעל הראש של הילד. ההורים חשים נבוכים לשתף בקשיים ובכך נמנע מידע חשוב מן המאבחנים. על כן חשוב ביותר שבהפניה להתפתחות הילד הגננת תרשום באופן מדויק את הקשיים שהיא רואה אצל הילד.

מכיוון שמשך ההמתנה לאבחון בהתפתחות הילד הינו ארוך מאד ובו בזמן לעיתים האבחון אינו מספק כדאי להפנות את ההורים גם לגורמים מקצועיים פרטיים. ניתן למצוא תרפיסטים משלל תחומים, החל מרופא התפתחותי, דרך מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ועד לתרפיסטים בגישות ייחודיות שנובעות מהאנתרופוסופיה כגון שימון ריתמי, אוריתמיה מרפאת, extra lesson, טיפול הומיאופתי וכו'. לעיתים טיפול ממוקד אצל תרפיסט מיומן עשוי לתרום יותר מן האבחון בהתפתחות הילד. לכן אנו ממליצים לצור רשימה של מטפלים איכותיים, מטפלים שבעבודה המשותפת איתם נצבר ניסיון של הצלחה בתמיכה בקשיים דומים לאלו שאנו פוגשים אצל הילד הספציפי. כאשר אנו ממליצים להורים על תרפיסטים פרטיים כדאי להמליץ על שניים, שלושה אפשרויות. יותר מדי אפשרויות לטיפול עשויות לבלבל את ההורים ואילו אפשרות אחת עשויה להיות מצומצמת מדי ולא מתאימה להורים.

במקרים של ילדים עם אתגרים משמעותיים במיוחד כדאי להפנות את ההורים לוועדה מקצועית של משרד החינוך. מטרת הוועדה המקצועית הינה אפיון הצורך הייחודי של הילד והענקת זכאות לטיפול. היתרון של הזכאות לטיפול מצד משרד החינוך הוא כפול: הטיפול ניתן בחינם והתרפיסט מגיע אל הגן להעניק את הטיפול לילד בזמן השהות במוסד החינוכי. ישנם שני סוגי זכאות: ילדים עם קשיים התפתחותיים פשוטים יחסית זכאיים לטיפול על ידי גננת שילוב. גננת שילוב מעניקה סל כלים להכנה לכיתה א': טיפוח מיומנויות מוטורית, חברתיות, וקוגניטיביות. ילדים עם בעיות התפתחות קשות זכאים לסל שילוב. בהתאם לאפיון הספציפי הילד זכאי לסך שעות טיפול שבועיות. ההורים, יחד עם צוות הגן והצוות המקצועי בוחרים את הטיפולים שהילד יקבל לאורך השנה. חשוב להתייעץ עם פסיכולוגית הגן וצוות המתי"א (מרכז תמיכה יישובי או אזורי) ברשות לפני הפניית ילד לוועדה מקצועית של משרד החינוך.

לסיכום שיחה עם הורים על קשיים של ילדים היא מורכבת ומאתגרת לנו ולהורים. על כן כדאי לסיים את השיחה באמירה אופטימית, לציין כי שמנו זרקור על הקשיים אך חשוב לזכור שהילד מקסים ומטרתנו לתמוך ולאזן. מומלץ לשאול את ההורים איך הם מרגישים אחרי השיחה או עם מה הם יוצאים. שאלות מעין אלו מאפשרות להורים לערוך עיבוד פנימי רגשי ובו בזמן מאפשרות לנו לדעת עד כמה ההורים עיכלו את מה שהבאנו בפניהם. תמיד טוב להודות להורים על השתתפותם בשיחה. אומנם הם אלו שאמורים להודות לנו, אך תפקידנו האמיתי הוא לתמוך בילד שהופקד בגננו. אנו בעצם מודים להורים על הנכונות והמאמץ להשתתף בפגישה לא פשוטה למען הילד.

אינדקס תרפיסטים שתומכים בהורים וילדים שמתחנכים בחינוך ולדורף

בימים אלו אנו עורכים מיפוי של תרפיסטים שעובדים עם ילדים והורים בחינוך וולדורף. המידע יוצג באתר ויהיה זמין וחופשי לכל ההורים ואנשי החינוך שמחפשים מטפלים.
מטרתנו שהורים ידעו כיצד להגיע לטיפול מיטיב לילדים. חשוב לנו שגננות ואנשי חינוך יפנו הורים וילדים לטיפול מיטיב ותורם. 
אנו מבקשים שתזמינו תרפיסטים מומלצים להרשם לאינדקס בתהליך קצר ופשוט. התרפיסטים מרווחים חשיפה והצוותים החינוכיים זוכים ברשימה של מטפלים איכותיים שניתן להפנות הורים וילדים אליהם לתמיכה וטיפול. 

הירשמו לניוזלטר למטה לקבלת מאמרי המשך כשיתפרסמו

כרמי ינון מרכז מסלול ולדורף לגיל הרך במכללת אורנים, גנן ולדורף, מלווה צוותים חינוכיים, יועץ ארגוני חינוכי.

קיבלת השראה מן המאמר?  נשמח לשמוע

bottom of page